תולדות חב"ד בארץ הקודש - פרק יד. רבני חב"ד בחברון - ר' שמואל סגל מו"ץ דק' ראהאטשוב

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/index.htm">מסביב לחסידות</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/toldot/index.htm">תולדות חב"ד בארץ הקודש</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/index.htm">פרק יד. רבני חב"ד בחברון</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/1.htm">ר' שמואל סגל מו"ץ דק' ראהאטשוב</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/2.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=parent_heading>פרק יד. רבני חב"ד בחברון</div></p> <p class=bodytext><div class=pageno>ר' שמואל סגל מו"ץ דק' ראהאטשוב</div></p> <p class=bodytext>הוא היה הרב הראשון לעדת חב"ד בחברון, וחתום כמעט על כל המסמכים של עדת חב"ד בחברון בין השנים תק"צ-תר"ו.</p> <p class=bodytext>מ. שפירא ב"ותיקין" ע' 79 כותב עליו:</p> <p class=bodytext><div class=c3>על האישים שעמדו בראש העדה בעשרות השנים הראשונות (קרוב לשלושים שנה) אין אנו יודעים הרבה.. אולי יש רמז לסמכות רוחנית כלשהי בכך, שלשמו - שמואל בן מרדכי סגל - צמוד התואר "מו"ץ ק"ק ראהטשוב", אך לא מפורש אם אמנם שימש כמו"ץ (מורה צדק) בחברון.</p> <p class=bodytext>אמנם מצאנו את שמו נזכר גם בקשר לרבנות חברון, באגרת שכתב ר' שמעי', אחד מחסידי חב"ד בצפת, אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", בחורף תקצ"ה (מגדל עז ע' תקכד):</div></p> <p class=bodytext><div class=c3>ואי"ה תיכף אחר חג הפסח כשיפסיקו הגשמים והשי"ת יתן במתנת בריאת גופי בדעתי לקבוע דירתי בחברון תוב"ב בין אחיי ורעיי וכן דעת הרב רבי שמואל הלוי שאבא למחנם דוקא.</div></p> <p class=bodytext>הלשון מורה שרבי שמואל משמש כרבה של חברון. במפקד תקצ"ט מתואר "המגיד מו"ה שמואל הי"ו". הוא בן סד ועלה לאה"ק מראהאטשוב בשנת תקפ"ד.</p> <p class=bodytext>באגרת ד"ר אלילעזר הלוי מחברון בט"ו מנ"א תקצ"ח (מבשרת ציון, לבוב תר"ז, ע' צה) "ויהי מהלכי הראשון אל הרב המגיד". באגרת הריי"ל משיוף אל ד"ר אליעזר הלוי משנת תר"ו (לעיל פ"ט) "הרב המגיד מ' שמואל הלוי" וברשימת יערי שבארכיון שלו בירושלים:</p> <p class=bodytext><div class=c3>בין תושבי חברון שהתחייבו לקנות הספר "עץ פרי חיים" לר' יהונתן שמעון פרענקיל, לבוב תקצ"ט-ת"ר, נמצא שמו בראש: "הרב המאוה"ג מו"ה שמואל סג"ל מראשוב מגיד דשם [חברון]". בין תושבי חברון שהתנדבו להדפסת ס' "בת עין" לר' אברהם דוב מאברוטש בירושלים תר"ב, רשום בראש: "הרב המ"מ ר' שמואל הלוי מראהאטשוב".</div></p> <p class=bodytext>הרי שתוארו הרשמי בכל המקומות האלו הוא "הרב המגיד מישרים דעה"ק חברון".</p> <p class=bodytext>על רבנותו בראהאטשוב לא ידוע לנו הרבה. מלבד חתימתו הנ"ל כ"מוץ דק' ראהאטשוב", מופיע שמו גם בהערכה לצדקה בעיר ראהאטשוב בחורף תק"ע, שחתום עלי' כ"ק אדמו"ר הזקן (תצלומה במגדל עז ע' תקעח. אגרות קודש אדה"ז ע' שצ) "מ' שמואל מו"ץ".</p> <p class=bodytext>על נסיעתו לרוסיה לביקור, או לשד"רות, אחרי עלייתו לאה"ק, כבר סופר לעיל פ"ט.</p> <p class=bodytext>הוא חתום על הסכם שתי העדות בשנים תק"צ (לעיל פ"י) תר"ב (חברון ע' 192). על האגרות לכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מהשנים תקצ"א; תקצ"ד (מגדל עז ע' תקיט-כא). על כתבי השד"רות משנת תקצ"ד (לעיל פי"א. שריד ופליט ע' 63-61).</p> <p class=bodytext>על האגרות למונטיורי משנת תקצ"ט (לקמן פי"ז). על שטר הרשאה לדון בירושלים בשנת תר"ג (לעיל פ"ט). על כתב השד"רות משנת תר"ד לערך (שם). על האגרות לפקוא"מ בשנים תר"ד (לעיל פי"א) ותר"ו (לעיל פי"ב) ועל האגרת לרבי אברהם חיים גאגין (אג"ן) בשנת תר"ו (מגדל עז ע' תקכד).</p> <p class=bodytext>ר' שמואל נפטר בין השנים תר"ט - תרט"ו. במפקד תר"ט רשום ברשימת הממונים ובמפקד תרט"ו רשומה אלמנתו.</p> <p class=bodytext>בנו ר' מנחם ארי' [במספר מקומות נקרא "נחום ארי', נראה ששמו הוא מנחם נחום ארי' ליב] היה ממונה בכולל חב"ד ובשנים הבאות מבית דינו של הרש"מ.</p> <p class=bodytext>במפקד תקצ"ט רשום שהוא בן מ, ועלה לאה"ק מראהאטשוב בשנת תקצ"ב - יחד עם בנו [נכדו של ר' שמואל] ר' ישראל יוסף, שהוא בן ט"ז ונשוי. וכך רשום גם במפקדי תרט"ו; תרכ"ו. ובמפקד תרל"ה יש שינויים בשנים. במפקדי תרט"ו; תרל"ה הוא מתואר כדיין. בזה האחרון "הרב ר' נחום ארי' הדיין יכהן שם [בבהכנ"ס של אברהם אבינו] בשם ראב"ד". הוא גם "ראש הישיבה", ותלמידיו הם "כל הת"ח המתפלל' בבהמ"ד הזה".</p> <p class=bodytext>הוא חתום על האגרת לכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" משנת תקצ"ד (מגדל עז ע' תקכא). על כתבי השד"רות משנת תקצ"ד (לעיל פי"א. שריד ופליט ע' 63-61). על האגרות למונטיפיורי משנת תקצ"ט (לקמן פי"ט). על האגרת לפקוא"מ משנת תר"ד (לעיל פי"א). על כתב השד"רות משנת תרי"ז (לקמן פל"ו) ועל הקו"ק נגד בתה"ס החדשים בשנת תרל"ג (מעשה אבות ע' נח).</p> <p class=bodytext>חתנו הוא ר' לפידות חלאוונא ב"ר נתן הלוי מפאנדל (להבדילו מר' לפידות חלאוונא ב"ר שלום מצפת, דלקמן פל"ב).</p> <p class=bodytext>במפקדים של השנים תקצ"ט ותר"ט רשום שנולד בפאנדל בשנת תקצ"ט ועלה לאה"ק בשנת תקפ"ה, אך לא נזכר שם שהוא חתנו של הרב המגיד הנ"ל. אמנם הוא חתום בין האנשים שהתחייבו לקנות את הס' פרי עץ חיים לר' יהונתן שמעון פרענקל (לבוב ת"ר) "ר' לפידות חתן הרב המגיד הנ"ל וגיסו מו"ה מנחם אריה" (ע"פ רשימות יערי).</p> <p class=bodytext><div class=c3>אלו היו כנראה נשואיו השניים. בפעם הראשונה התחתן בפאנדל, והגיעה לידינו אגרת שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי (עדיין בכתובים) לאנ"ש בפאנדל בקשר לגירושיו של ר' חלוונא, שמסתבר שהוא ר' לפידות חלאוונא דידן, לפני עלייתו לאה"ק.</div></p> <p class=bodytext>הוא חתום על כתב השד"רות משנת תקצ"ד (שריד ופליט ע' 61) ועל האגרת לפקוא"מ משנת תר"ד (לעיל פי"א).</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/2.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>