תולדות חב"ד בארץ הקודש - פרק יד. רבני חב"ד בחברון - ר' דובער אפרת

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/index.htm">מסביב לחסידות</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/toldot/index.htm">תולדות חב"ד בארץ הקודש</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/index.htm">פרק יד. רבני חב"ד בחברון</a> > <a href="http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/4.htm">ר' דובער אפרת</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/3.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>ר' דובער אפרת</div></p> <p class=bodytext>אחרי פטירת ר' שמעון מנשה, בכ"ט סיון תרנ"ג, מינו את ר' דובער אפרת לרבה של חברון.</p> <p class=bodytext>ר' דובער אפרת היה נכדה של הרבנית מנוחה רחל סלונים. עד לשנת תרנ"א היה רב במוסקבה. הוא לא היה הרב החב"די היחיד במוסקבה בשעה זו, גם ר' חיים יעקב וידרעוויץ היה רב באותה שעה. בשנת תרנ"א באה גזירת גירוש היהודים ממוסקבה ושניהם הוכרחו לנדוד ממוסקבה (ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"א אגרת נח ובהערות שם). רח"י וידרעוויץ היגר אז לארה"ב ורד"א אפרת עלה לאה"ק והתיישב בחברון, ששם היתה גרה זקנתו הנ"ל וכל בני משפחת סלונים.</p> <p class=bodytext>הוא הגיע לחברון בשלהי שנת תרנ"א, ובי"ג כסלו תרנ"ב נתן לש"ב שיל"א קבלה לשו"ב (ארכיון שיל"א), שבה מתחיל "כאשר זיכני ה' לבוא בקודש וזה משך ישיבתי פה עיה"ק חברון תובב"א", וחותם "באעה"ח י"ג כסלו תרנ"ב פה עיה"ק חברון תובב"א דובער באאב"מ ז"ל אפרת".</p> <p class=bodytext>גם לאחר נסיעת הריל"ש ליבין לירושלים, בשלהי קיץ תרנ"ב, לא התמנה הרד"א לרב בחברון - עד לאחר פטירת הרש"מ בכ"ט סיון תרנ"ג. מיד לאח"ז הכתירוהו לרב, וההודעה על כך נתפרסמה בעתון "החבצלת" מיום ט' תמוז תרנ"ג (נעתקה ב"תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 96):</p> <p class=bodytext><div class=c3>אורח נכבד עבר דרך עירנו בשבוע הזה, הוא הרה"ג המפורסם מוהר"ר דוב בער אפרת נ"י, לפנים אחד מרבני מוסקבה, הנבחר עתה לשבת על כסא הרבנות לעדת האשכנזים הי"ו בעה"ק חברון תובב"א, בריך מתי' לשלם.</div></p> <p class=bodytext>באותה שעה היה שיל"א בשד"רות בחו"ל, ובט"ו רחמים תרנ"ג הוא שלח מכתב ברכה לרד"א (ארכיון שיל"א):</p> <p class=bodytext><div class=c3>באה"ר ואה"ע אד"ש כבוד אהובי ש"ב ידי"ע הרב החסיד המפורסם כו' מוהר"ר דובער אפרת הי"ו, וכל אשר לו שלום וברכה לעד.</div></p> <p class=bodytext><div class=c3>אחד"ש כמשפט לאוהבי, בריך מתי' לשלם, ויהי' רעווא דתירום רישי', ויהי' לעינים לכל יושבי עיקות"ו, ובצדק ומשפט יכונן כסאו לישב עליו באמת כאשר הכון לבו טרם באו אל הקודש, כן טהור עינים יוסיף אומץ לבבו לכלכל דברי' בצדק ומשרים, ואז כסא כ"ת יגדל וירים.</div></p> <p class=bodytext><div class=c3>והנני בזה ידידו עוז באמת חפץ הצלחתו ברוג"ש ודושו"ט בלונ"ח תכה"י מבקש עתירתו ומברכו בכוח"ט כאנה"ר [כאוות נפשו הרמה] ונפש הגר המתגורר בארץ ומצפה לישועה שלמה יהודה ליב יצ"ו הרד"א כיהן ברבנות חברון תשע שנים, עד קיץ תרס"ב, שאז נשא אשה בירושלים ועבר לגור בה. ר' יהודה ליב מנוחין מספר על כך לר' חיים באגין באגרת ה' אלול תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד תרס"ב): "כעת נשמע אשר ה"ר דובער אפרת קרוב שישא אשה מפה וישאר בירושלים עיה"ג" [עיר הגדולה, ביחס לחברון]. ובכ"א מ"ח תרס"ג כותב לו (שם תרס"ג) "כבר קבע דירתו פה".</div></p> <p class=bodytext>בכ"א מ"ח תרס"ג נפטר הממונה בכולל חב"ד שבירושלים, ר' מאניש וויראווליאנסקי ואנשי ירושלים מינו במקומו את הרד"א, כדלקמן פל"ה.</p> <p class=bodytext>את המשרה הזאת נשא קרוב לעשר שנים, עד לפטירתו ביום א' תמוז תער"ב (אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 97).</p> <p class=bodytext>אחר עזיבת הרד"א את חברון הופיעה ידיעה ב"החבצלת" (גליון הראשון לשנת תרס"ג):</p> <p class=bodytext><div class=c3>בעזוב כבוד הרה"ג החסיד וכו' מוהר"ר דובער אפרת שליט"א, את כסא הרבנות אשר השתמש בכתרה כתשע שנים, ויצא לגור בעה"ק ירושלם ת"ו ועדת ה' שמה נשארה כצאן בלי רועה, כל או"א לרבו יפנה.</div></p> <p class=bodytext>ובגליון י"ד מ"ח כותב הרד"א על דבר הרבנות בחברון:</p> <p class=bodytext><div class=c3>ברוך השם שזכני להתישב בקודש בעיה"ק חברון ת"ו, ותמך גורלי להיות בה כעשר שנים למו"ץ לקהל עדת האשכנזים הי"ו, ומלבד הוראה היו עמוסים עלי כל עניני הצבור הכללים והפרטים, וכל כסף הקדשים מאחינו שבגולה אשר הורם בעד עה"ק הנז'.. הכל בא על שמי ולידי, ולא נהנתי מזה מאומה (רק מה שקבלתי שכירותי השנתית). וברבות השנים ונתקרבתי ב"ה לימי הזקנה, ובעוה"ר עדו עלי כמה הרפתקאות במשך הזמן עד שנלאתי נשוא רבות הטרדות העמוסות עלי יום ולילה שלא לפי כחי כלל, ומצד זה חששתי אולי אגרם מגרעת בעבודת הקדש המוטלת עלי בעניני צבור, עד שהוסכם אצלי לעזוב את המשרה שלי, ולבטוח בה' אשר במתנ"ח אל ישליכני לעת זקנה וישלח לי עזרתו בקדש למלאות המוכרח לי, וב"ה עזרני השי"ת והתחזקתי ומחשבתי הטובה ורצוני זה עלה בידי ועזבתי את הרבנות ונתיישבתי בחדש אלול העבר פעיה"ק ירושת"ו.</div></p> <p class=bodytext><div class=c3>אך מאהבתי להקה"ק הנ"ל הבטחתים בל"נ אשר כל עוד שלא יקבלו רב קבוע (כי לא כ"כ נקל להם לקבל את המוכשר לפניהם לפי מצב עניני עה"ק כללים ופרטים) באפשרם שיגיעו כל כסף הקדשים על שמי בלי שום קבלת פרס בעד זה. ומידי יקבלו הכל כפי רצון המשלחים וכל דבר יבוא בשלום על מקומו, והבטחתים ג"כ לבוא עה"ח בענינים נחוצים.</div></p> <p class=bodytext>כך נמשך עד תחלת אייר, שאז התקבל ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב [שיל"א] לרב קבוע בחברון, ובכ"ה אייר הדפיס הרד"א מודעה נוספת ב"החבצלת":</p> <p class=bodytext><div class=c3>כאשר בחורף העבר הודעתי לנדיבים תומכי ישוב חברון ת"ו, אשר קבלתי עלי הטרחה, אשר כל עוד שלא יקובל רב בעה"ק חברון ת"ו, שישלחו על שמי. וכעת כאשר בעזהי"ת בחרו לרב את ידידי ש"ב הרה"ג וכו' מוהר"ר שלמה יהודא ליב אליעזראוו שליט"א הנ"ל, הנני להודיע לכל נדיבי אחב"י שלא ישלחו עוד על שמי, וישלחו ע"ש הרב הנ"ל.</p> <p class=bodytext>דוש"ת מלונ"ח דובער אפרת</div></p> <p class=bodytext>על רבנותו של ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב [שיל"א] בחברון - לקמן פכ"ג.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://chabadlibrary.org/arum/toldot/14/3.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>