ספריית חב"ד ליובאוויטש

א, ב

אא"ס ב"ה שנק' סוכ"ע שהוא שם הוי' שם העצם וע"ז א' בפ' ואתחנן וזאת המצוה שהיא מצות ק"ש ששקולה כנגד כל המצות לפי שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל מפי משה עצמו אחר חזרת י' הדברות שקבלו בהר סיני ששמעו מפי הגבורה כו' וכתיב לכבודי בראתיו כו' וא' בזהר בגין דישתמודעין לי' וידיעה זו היא באמתת עצמותו ית' אע"פ דלמת"ב כלל לע"ל יתגלה וכמ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' ממש ועכשיו ה"ז בבחי' האמונ' שלמעל' מן הדעת ומן האמונה נמשך גם עד השגת השכל ומדות שהרי אמר בפי' ואהבת את הוי' הרי יוכל להתפס שם הוי' בלב בשר כו' והיינו ע"י כח מ"ה שבנפש בבחי' הבטול לאין האלקי שמשיג איך שהוא ית' סוכ"ע ומובדלומרומם כו' ומ"ש וזאת המצוה שהיא מצות ק"ש שהיא בבחי' הדעת שהרי א' שמע ישראל שמע לשון הבנה כו' ובאמת א"א להשיג בסובב כ"ע כ"א ע"י האמונה שלמעלה אף הדעת הענין הוא דעיקר המצוה דק"ש הוא שיבא כח האמונה זו שלמעלה מן הדעת לידי גלוי בדעת והבנה והוא מ"ש וצדיק באמונתו יחי' שתבא האמונה שלמעלה מן הדעת לכלל חיות בנפש להתענג על ה' בהשגה ודעת כו' ולפי שמצוה זו דק"ש היא בבחי' סוכ"ע שאין ביכולת כנ"י לקבלה כ"א ע"י משה שא' להם שמע ישראל ואע"פ ששאר המצות נאמרו ע"י משה כמו ויאמר ה' אל משה לאמר לכנ"י אבל מצוה זו הרי משה עצמו אמרה ומשה הוא בחי' הממוצע להמשיך אור אחדות ה' הפשוטה שלמעלה מן הדעת בדעת דכנ"י בכל או"א לפום שעורא דילי' וע"כ מצות ק"ש למעלה מכל המצות שהרי א' ואתה פה עמוד עמדי ואדרבה אליך את כל החוקים כו' ושאת המצוה כו' שהיא מצוה הראשונה הכוללת כל המצו' ומה שאמ' ז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת שהיא האמונה גם זה אמת אבל אין האמונה בכלל ציווי כי עצמי' וטבעי' היא ירושה מאבותינו רק שהיא יסוד המעמיד ומקיים כל המצות (וכמ"ש בשער האמונה) אבל אחרי האמונה היא מצו' ק"ש ביחוד אלקות ביח"ע ויח"ת שזהו בחי' גלוי האמונה כמו שיהי' לע"ל דכתיב ומלאה הארץ דעה במורגש החיות משם הוי' שהוא סובב כ"ע (וזהו תוכן הכונה במ"ש כי הוי' הוא האלקי' שגם הוי' דבחי' סובב יהי' בבחי' הדעת כמו שם אלקי' שבא בדעת והכרה כו' וכך הוא המכוון בכל דברי כתבי התו' ובפרט בדרוש דע"פ וידעת היום כו' ולא יטעו בו לומר שהאמונה בבחי' סובב למעלה מן הדעת לבד שז"ש