ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב, א

ויאמינו בה' וכו' דא"כ מצות יחוד אלקי' בק"ש היא באמונה לבד והיא היפוך גמור מן האמת אלא תכונה כנ"ל וד"ל) ומעתה כל איש ישים אל לבו במעט זמן שיפנה מעסקיו לא יקטן בנפשו באמרו מצד שפלותו והכרתו בפחיתות ערכו ורוב טרדתו כו' מי אנכי שאבא למעלות ומדרגות ההתבוננות העמוקות מכלי מוחו ולבו ולמה אלך בגדולות ונפלאות ממני כו' ידע נאמנה שמתחייב בנפשו ממש וכמעט קשה פריקות עול מצוה זו כעובר על מ"ע דתפיליו וציצית וכה"ג (כי קרקפתא דלא מנח תפילין נק' פ"י בגופן וזה נק' פושע בנשמתו כו') כי ציווי זה דוידעת ושמע ישראל כו' הרי כל חיי נפשו האלקי' באור תו"מ ועבודה שבלב תלויין בזה וכל איש כפי ערכו גם אם אינו רק יודע ספר צריך לייגע עצמו בכל יכולתו ביחוד אלקות דסובב וממלא הוי' ואלקי' וזה כל האדם בכל ימי חייו להיות אור אחדות ה' ממש נקבע במוחו ולבבו וכל אשר פורק עול בזה ומטעה עצמו בדמיונות שוא ומדוחים כמו בשפלות של שקר הנ"ל אין זה רק עצת היצר להדיחו ולהרחיקו מאור פני אלקי' שלא יראה אור ה' במוחו ולבבו וזהו סיבה ושרש לכל דינין קשין הנמשכין על כל איש לפי דרכו וכמ"ש כי לא עם בינות הוא כו' וכמו שהוכיח הנביא ישראל לא ידע עמי לא התבונן הוי גוי חוטא וכו' וכתי' (בפ' וילך) והסתרתי פני מהם והי' לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה כו' שזהו גודל עוצם הלחץ והדחק של הפרנסה שבנפשם יביאו לחמם לחם עוני ואין עוני יותר מעני בדעת וזהו וזהו והי' לאכול ברוחניות כמו נבלע ישראל כו' ויאכלו בכל פה ומצאוהו רעות רבות וצרו' בגשמיו' מצד תוקף הדינין הקשין ומקטרגי' רבים למעל' ולמטה לעורר השנא' בלב לרדוף עד לחרמה ברוחניו' כו' כמ"ש למה רגשו גוים כו' על עמך יערימו סוד לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל וכו' וכל זה על כי אין אלקי בקרבי אלהי ממש שהוא אחדו' ה' הפשוטה שיקבע ויוקלט בתוך לב כל א' וא' מישראל במצו' יחוד עליון דק"ש איש איש כפ' יכולתו לדבקה בה' אחד במוחו ולבו בכונה ורעותא דלבא דוקא אליו דוקא ולא למדותיו וכאשר ישים אליו לבו ורוחו ונשמתו אליו יאסוף במס"נ באחד אזי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' ימשיך גלוי אור עצמו' א"ס ב"ה ממש להאיר בתוס' אור חדש בח"י ברכות דש"ע לכל איש ואיש אשר יתפלל ויבקש על נפשו בהכנעה ומרירות בבקשת רחמי' רבי' גם בגשמיות