יב, א

זה לא נראה מוה"ע האור שאין זה רק שיודעים ממציאת אור א"ס ב"ה אבל לא שרואים ומשיגים מהותו ממש וגם בג"ע שרואים ומשיגים הנשמות בזיו השכינה בלי הסתר כ"כ היינו רק שמשיגים בשכלם מציאת אור א"ס ב"ה שבמל' דאצילות ע"י בחי' בינה שבמל' כידוע ואין יכולים להשיג המהות ועצמות דאור א"ס לכך תכלה נפשם בתשוקה נפלאה וכן המלאכים דבריאה ויצירה שמרחוק ה' נראה להם שלא יכיל כלי השגתם ע"כ אומרים קדוש והטעם שלא יכלו לקבל השגת המהו' הוא מפני צמצום כלי החומר כו' וכך הוא עכשיו גם ביח"ע דשמע ישראל בשמיעה דבינה לבא לא יוכלו להשיג השגת המהות רק השגת מציאות התפשטו' א"ס ב"ה לבד אבל לע"ל יתגל' מוה"ע אור א"ס ב"ה בכל העולמות עד עוה"ז השפל דכתיב ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר כו' וכתיב כולם ידעו אותי כו' ובפרט בכנ"י דכתיב עין בעין יראו כו' בבחי' ראיי' המהות וכ"ש בעוה"ב דכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה לנוכח כו' אז לא יהי' הכוסף והתשוקה בכלות הנפש מצד העדר האור אדרבה יהי' כלי גופם ראוי' לקבלו האור שבמוה"ע בבחי' השגת וראייתו המהות לאמתתו וכמו ויחזו את האלקים ויאכלו כו' כך כתיב לחזות בנועם ה' כו' שיקבלו אור וחיות מזה האור האלקי בכלי גופם ממש ולא יזיק כלל אדרבא יחיו ממנו מצד שכלי גופם יהי' בתכלית ההזדככות להיות דעה"ד טו"ר יבורר לגמרי משא"כ עכשיו דעה"ד טו"ר לא נתברר לא יוכלו לקבל בבחי' השגה וראיי' המהות ואם יקבלו יזיק להם (וראי' ממ"ת שבקשו דבר אתה עמנו כו' ומ"מ רק מעין דלע"ל הי' שהרי אמר להם משה (בפ' ואתחנן) ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך כו' ותאמרו הו הראנו ה' כו' כבודו כו' היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי כו' כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי קרב אתה ושמע כו' וישמע ה' את קול דבריכם כו' עד הטיבו כל אשר דברו הרי לא שמעו רק קול אלקים ולא בראיית המהות ולע"ל יראו עין בעין כו' לפי שאז לא נברר עה"ד בעוה"ז הגם שישראל שעמדו בהר פסק מהם זוהמא של נחש הקדמוני לא לגמרי כלע"ל) והוא ענין ק"ש דעכשיו בשמיעה שמע ישראל כו' שלא יוכלו להכיל בראי' כו' ונמצא דהכל א' דהעדר קבלת אור ראי' המהות מצד שלא נשלם הזדככות החומר כראוי דהא בהא תליא ולכךנק' חולת אהבה בתשוק' מצד העדר השגת המהו' וחסרון הכלי ולפ"ז ואהבת בבחי' רצוא דבחי' או"ח לפי שאין עתה רק השגת המציאות דאור א"ס ב"ה ואמנם כתיב והחיות רצוא ושוב וידוע דואהבת גי' ב"פ אור או"ח ואו"י והיינו כאשר אור האלקי דבחי' המל' שנק' חיות כללי בבחי' רצון והסתלקות באו"ח למקורו בחו"ב דאצילות ורק בחי' מציאת פעולותיו ניכר ומושג לנבראים ואז גם הנבראים נשמו' ומלאכי' דבי"ע בבחי' תשוק' מרחו' שלא יכיל לאדבק' כנ"ל כמו בחי' חולת אהב' (כמשל אותיו' הנגלי' למקבל הוא בצמצום גדו' (וזהו ואהב' ברצון ותשוק' דא"ח אבל כאשר בחי' המל' יורד ונמשך בבחי' שוב שהוא גלוי אור העצמות כמו לע"ל כנ"ל אז גם בנבראים האהבה בבחי' שוב שהוא לקבל בתוכם אור האלקי כמו בבחי' השגת המהות הנ"ל וזהו ואהבת ב"פ אור או"ח ואו"י לשון ציווי ולשון ממילא או לשון עתיד שתהי' האהבה בבחי' שוב דוקא מטעם הנ"ל וד"ל (אך בזה יתרון מעלת יח"ת דבשכמל"ו במ"ש בזה וראו מי ברא אלה כנ"ל שזהו בבחי' ראיית המהות כמו לע"ל שלמעלה מבחי' שמיע' דבינה בשמע ישראל משום דנעוץ סופן בתחלתן כנ"ל וד"ל) וזהו סמכוני באשישו' שהוא יינה של תורה ומצות הן בג' גונין דתפוחין כו' שעי"ז יתחזק הכלי לקבל האור דמוה"ע באהב' דבחי' שוב הנ"ל וזהו שא' והיו הדברים כו' אחר ואהבת כו'