יב, ג

כו' שבבחי' המספר וגבול שם דוקא ישכון מעצמות כח הא"ס יותר כך הוא באותיות התורה הנגלית לנו בכתב ובע"פ שנק' ספר וסיפור שם דוקא שוכן עצמות ומהות אא"ס ב"ה וכידוע ע"פ למען אחי ורעי כו' שע"י עסק התורה נק' ישראל אחים ורעים להקדב"ה משום דהקב"ה יושב ושונה כנגדו ואורייתא היכלא עלאה דקודב"ה כמו עד"מ שנים שיושבים בהיכל א' שההיכל מקיף לשניהם מכל צד כך אותיות נק' אבני קדש ויש בזה מעלה ומטה כגג ורצפה ודפנות והן ד' מדרגות טנת"א בחי' הטעמים בבחי' מקיף כגג ההיכל והאותיות עצמן בחי' קרקע וד' רוחות הן המדות ימין ושמאל ואמצע כו' כמ"ש לא תסור כו' ימין ושמאל כו' והקורא בתורה מאחר שכל שכלו מתיישב באותיות התורה ה"ז מקיפו מכל צד מלמעלה ומלמט' וכמו היושב בהיכל והקב"ה קורא ושונה כנגדו גם הוא עמו בהיכל זה ולכך נק' אחים כו' שמקיף לשניהם יחד ולכך מצות ת"ת בקביעות תמיד בשבתך בביתך ובלכתך בדרך כו' מפני שהיחוד הוא עצמי ותדירי משא"כ יחוד דק"ש ושאר המצות רק לזמן ידוע לפי שהיחוד דק"ש הוא רק בו"ק עליונים דאבי"ע וע"ז א' אין העולם מקומו אבל ד"א של הלכה שנק' היכלא עלאה הוא מקומו והיכלו הפנימי העצמי שעיקר דירתו שם הוא ולא לפרקים כו' וע"ז א' השמים כסאי כו' איזה בית כו' רק אותיות התורה הוא ביתו והיכלו כולו אומר כבוד ואין כבוד אלא תורה כו' אך אין זה כ"א בהקדים תחלה אהבה דבכל לבבך כו' שהרי האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו ולא נק' אצלו היכל מקיף כלל וד"ל ומ"מ יש יתרון מעלה בק"ש דאפי מה שתו"א מפסיק לק"ש משום שא"א לקביע' דירה בהיכל דתורה כ"א ע"י יחוד דק"ש ואהבת תחלה אבל פטור מן התפל' שהתפל' נק' חיי שעה והתורה נק' חיי עולם כידוע ויש בכלל מאתים מנה ואמנם לק"ש מפסיק מטעם המבואר למעלה וד"ל:

(ך"ג) ואחר כל הנ"ל יובן ההפרש בין יח"ע דשמע ישראל ליח"ת דבשכמל"ו בכלל דביח"ע הוא בחי' היחוד ובטול דו"ק העליונים וגם בבחי' ההמשכה בתוס' אור חדש כנ"ל והיינו מ"ש דאיהו וחיוהי חד כו' אבל ביח"ת בבשכמל"ו העיקר המכוון הוא בחי' ההמשכה וירידת האור בכלים דוקא שז"ש איהו וגרמוהי חד כו' כנ"ל ויש בזה ב' מדרגות הא' בהשתלשלות העולמות בחצוניות שהוא בחי' האותיות שבמל' שנק' כלים וכנ"ל בענין המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא כו' והב' בבחי' פנימית הכלים שהן המצות שנק' מצות המלך דרמ"ח פקודים רמ"ח אברים וכלים והמל' שהן כנ"י הן בחי' הכלי בכלל ובפרט ולכך אמר בזהר על בחי' המלו' שנק' כנ"י שהיא נקרא' מאנא דמשתמש בה בעלה כענין אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי כו' להיות כנ"י בחי' כלי בית קיבול לקבל כל מצות הוי' שבכל מצוה יש יחוד עליון דקוב"ה ושכינתי' וזהו ענין שם כבוד מלכותו הפנימית לכנ"י דוקא שהוא בקבלת עמ"ש שלהם בעול מצות המלך כמ"ש אבינו מלכנו ואעפ"י שנק' עבדים הוא למעלה הרבה מבחי' מלכותו על העולמות כידוע שישראל עלה במחשבה וזהו עיקר סוף מעשה שעבמ"ת וכמאמר במי נמלך בנשמתן של צדיקים שהן נש"י שנק' צדיקים וזהו עיקר מה שא' שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא ולא בעליונים כמלאכים ועולמו' הרוחניי' ששרשם רק מבחי' דבור העליון כמ"ש בדבר ה' כו' כידוע ולפי שלזה הי' עיקר הכונה בצמצום הראשון להיות לו רצון להאציל ע"ס או"כ כו' כמ"ש במי' נמלך כו' ע"כ יש יתרון מעלה הרבה ביח"ת מיח"ע כי יח"ע דע"ס במאציל באמת הרי אין ערוך כלל לנאצל עם פנימית ועצמות המאציל ולמת"ב כלל אפי' מחשבה הקדומה דא"ק כו'