יב, ד

וע"כ אין דבר בעולם עד רום המעלות ערוך לו כלל שיומשך ויתלבש שם כמ"ש השמים ושה"ש לא יכלכלוך וכן אמר אי זה בית כו' אבל בבחי' כלים דרמ"ח מ"ע שירדו ונתלבשו למטה ממש שם ישכון אור מוה"ע ממש מפני שסוף מעשה המצות מפ"מ ע"י כנ"י דוקא הוא שעלה במ"ת ונתאוה להיות לו דירה בהם דוקא כנ"ל ולכך נק' המלה שהוא למטה מצות המלך בכנ"י בקבלת עמ"ש בשם מאנא דמשתמש בה בעלה שהוא בחי' הכלי בכלל כי לולי בחי' הכלי דמ"צ במצות בפ"מ לא היה גלוי אא"ס בע"ס דאצי' ובי"ע כי אין לך דבר שימשיך אותו רק בחי' הכלי שבתו"מ אבל בבחי' האורות העליונים הרי משת"ב כלל וכל הקרב קמי' יותר כלא חשיב כמ"ש דאפילו אור צח כו' ובמה נתפס בכלים מכלים שונים דמצות מפני שנתאוה להיות לו דירה בתחתונים דוקא וז"ש ז"ל תנאי היה להקב"ה בוימ"ב כו' וד"ל (נמצא מובן מזה דבשכמל"ו יותר נעלם ממה שמאריך באחד בד' רבתי להמליכו בשמים וארץ לד' רוחות העולם שאין זה רק בבחי' המל' בחצוניות העולמות ובשכמל"ו הוא בפנימית דוקא וד"ל) אך הנה יח"ת דבשכמל"ו הוא בבחי' הכלים בכלל וכנ"ל דנק' מאנא כו' ואח"כ מפרש והולך בחי' הכלים בפרט במ"ש והיו הדברים האלה כו' ודברת בם במצות בדבור בדרך פרט ובמעשה וקשרתם כו' והנה סדר הפ' כך הוא בתחלה א' שמע ישראל שהוא ענין הבטול דו"ק העליונים והוספת אור חדש ע"י אלף דאחד להיות אלופו ש"ע כו' ובשכמל"ו הוא בחי' מלכות שמים שאנו ממשיכים בכלים דמצות דוקא כנ"ל ואח"כ מפרש רבוי הכלים שע"י ת"ת אך הקדים תחלה מצות האהבה בפסוק ואהבת מפני שהוא הגורם סבת רבוי המשכו' האורות בכלים שבמצות ת"ת כי פי' ואהבת ב"פ או"ח ואו"י כנ"ל ובחי' הרצוא דאו"ח גורם שיהי' אהבה דאו"י שהוא בחי' התשוקה הגדולה שיהי' בחי' גלוי אלקות מלמעלה למטה ברבוי הכלים דתו"מ ושיהי' כל אדם חפץ ומשתוקק לזה שיהי' גלוי אור א"ס למטה דוקא וזהו פי' ואהבת פועל יוצא שיהא ש"ש מתאהב על ידך בגלוי אורו למטה שנק' או"י דחסד שיורד מלמעלה למטה מן ההעלם לגלוי שלזה הי' עיקר הכונה בתחלה כנ"ל דבאמת איך יתכן לדבקה באהבה גשמית מאחר דלמת"ב אלא עיקר האהבה אלי' הוא שיחפוץ בקרבת אלקים אליו שישכון גלוי אורו וזיוו במוחו ולבו באוי"ר ובעסק תו"מ דוקא ומה גם מפני שצריך להמשיך תוס' אור חדש ביחוד דק"ש כנ"ל שצריך להיות ע"י העלאת מ"ן דבתחלה הי' חפץ חסד מעצמו כו' וזה אינו נעשה ע"י אהבה ודבקיות בבחי' רצוא בכלות הנפש שגורם בחי' העלאה והתכללות בעצמות א"ס ב"ה היפך הירידה וההמשכה דרוח אייתי רוח כו' שכל העלאת מ"נ צ"ל בדוגמא של המשכת מ"ד דוקא וע"כ כדי להמשיך תוס' גלוי אור חדש שבא בדרך ירידה מלמעלה למטה צ"ל העלאת מ"נ באותו אופן דוקא שהוא האהבה שבבחי' הירידה והמשכה דוקא והוא שיחפוץ וישתוקק בהמשכת גלוי אא"ס למטה שוקא כנ"ל וע"כ ע"י זאת התשוקה דוקא יגרום רבוי המשכות אורות ברבוי כלים מכלים שונים בתו"מ וכל שירבה כח התשוקה הזאת רבוי יותר ההמשכות אלקות ברבוי הכלים ביותר כמו בריבוי מיני מצות ובפרט במצות הצדקה כו' וד"ל והנה לאחר שדיבר בבחי' הכלים בכלל באמרו והיו הדברים האלה לשון רבים וכללם יחד בסתימות ולא פי' מה הן עד מ"ש ודברת בם שהוא מצות ת"ת שבזה ממשיך גלוי אא"ס ב"ה בכל פרטי הכלים דמצות כו' וע"כ במצות ת"ת נכללו כל המצות וכמ"ש דת"ת כנגד כולן ותלמוד מביא לידי מעשה ואע"פ שאמרו לא המדרש עיקר אלא המעשה הרי נמנו וגמרו דתלמוד גדול מפני שמביא לידי מעשה וזיל בתר טעמא כו' ובפ' זו דק"ש הקדים ג"כ המצוה דגבור בד"ת לוקשרתם שהוא כלל המעשה כמשי"ת