יד, א

בהשוואה א' לראש ורגל יחדיו כו' וכמ"ש כ"ז באריכות במ"א וא"כ אינה משתנית כלל משנויי הגוף מפני הבדלה א' לראש ורגל יחדיו כו' וכמ"ש כ"ז באריכות במ"א וא"כ אינה משתנית כלל משינויי הגוף מפני הבדלה שמובדלת מערכי חומרי האברים לגמרי ולא נחשבת לגביו כלל גם לצורה כו' ועד"ז ממש יובן למעלה שבחי' סובב כ"ע הוא בחי' מדת מלכותו ית' העצמי שלמעלה עדיין מבחי' תפיסה והלבשה בעולמות שנק' גוף כנ"ל עד שלא יתפעל משנויי העולמות כולן בזמן ומקום רוחני ומכ"ש בשנוי זמן גשמי כמו קור וחום או מקום גשמי מזרח ומערב כו' לפי שהוא ית' קדוש ומובדל בערך מהם עד שאין בו בחי' מעלה ומטה וע"ז נאמר אני יהוה לא שניתי פי' לא שניתי כלל משנויי העולמות כי אין חילוק כלל בין קודם שנבה"ע לאחר שנבה"ע כו' וכמובן עפ"י משל הנ"ל וד"ל:

(כה) והנה לע"ל כתיב כי מלאה הארץ דעה את ה' כו' פי' הארץ הוא בחי' אמונה הנ"ל ונק' בשם ארץ לפי שנעוץ תחב"ס דוקא פי' כי מפני שמדריגה זו דבחי' סוכ"ע הוא למעלה מבחי' התלבשות בעולמות א"א שתבא מן ההעלם לגלוי בנשמות המוגבלים מאין ליש כ"א רק בבחי' האמונה שיאמינו מה שלא יתפס בעיני השגתם ולהיות כי האמונה שהיא מרחוק במה שלא נודע ונגלה היא בסוף כל המדרגות לכך נעוץ בה דוקא תחלתן והוא בחי' סובב כי מפני עוצם רוממות מדרגות בחי' סובב הנ"ל א"א שיבא לידי גלוי רק בבחי' שהיא סוף כל דרגין שזהו טעם בכל מקום למאמר זה שאמר בס"י דנעוץ תחלתן בסופן דוקא וד"ל ואמנם לע"ל יהיה בחי' התגלות כ"כ לבחי' סובב הנ"ל כמ"ש ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר כו' עד שגם בבחי' הדעת וההרגשה ימצא מדרגה זו דבחי' סובב וזהו וראו כל בשר בבחי' ראיה חושיית משא"כ עכשיו שא"א זה רק שתתגלה בבחי' האמונה בלבד וזהו ומלאה הארץ דעה את הויה פי' שתהי' הארץ מקבלת בחי' סובב הנק' הוי' כנ"ל בבחי' דעה והרגשה כו' ומה שנעוץ תחב"ס עכשיו בבחי' העלם וצמצום באמונה בלבד לע"ל תתגלה ותקבל הארץ ג"כ בבחי' העלם וצמצום באמונה בלבד לע"ל תתגלה ותקבל הארץ ג"כ בבחי' הדעת וכו' וד"ל ובכ"ז יובן שרש ענין מצות ק"ש ושעלי' א' וזאת המצוה כו' כנ"ל כי הנה פי' פסוק ראשון דק"ש כך הוא שמע ישראל ה' אלקינו פי' הוי' שהוא בחי' סובב כנ"ל הוא אלקינו בבחי' הגלוי מן ההעלם והוא ע"י האמונה כי ישראל מאמינים בני מאמינים כמ"ש ויאמינו בה' כו' ואחר שהוי' הוא אלקינו עוד נמשך האור מן ההעלם לבא לידי גלוי יותר למטה והוא שיהיה ה' אחד דהיינו בז' רקיעים וארץ וכמאמר הגדול והקדוש בשמים ובארץ כו' כי עיקר ההמשכה דבחי' סובב צריך להיות בארץ דוקא דהיינו בבחי' עלמא דאתגליא ג"כ שנק' ארץ כנ"ל שהוא בחי' ממלא כו' וזהו דוקא מהתבוננות דבחי' סובב דהיינו בענין הנ"ל ע"פ אני הוי' לא שניתי כו' שאין רק בחי' זיוו והודו על ארץ ושמיסכו' וע"כ אמר וזאת המצוה כו' על פ' זו דק"ש דוקא כי הוא היתה מצוה הראשונה כנ"ל הכוללת כל מצות כמאמר רז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחיה פי' באמונה זו דבחי' סובב כשהיא באה לידי גלוי בארץ דוקא ומזה יהיה חיות ותענוג גדול להשיב נפש הצדיקים כו' כמ"ש בברכה האחרונה להחיות בהן נפש כל חי פי' להחיו' לשון השבת הנפש מחמת גודל מתיקות ותענוג וכמ"ש מי לי בשמים כו' כלה שארי ולבבי כו' וזהו באמונתו יחיה ממש בבחי' השבת הנפש וזהו ג"כ שמסיים לפני פ' ק"ש ארץ זבת חלב ודבש כי הדבש הוא ענין התענוג כידוע והוא כמ"ש אז תתנעג על ה' כו' ועל ה' פי' בבחי' סובב דוקא לפי שמשם יהיה בחי' התענוג על היותו למעלה מן ההשתלשלות אבל מבחי' ממלא כ"ע שהוא תמיד למראה עיני ראיה שכליית לא יתפעל בתענוג כ"כ כי אין התענוג אלא מדבר הנפלא מעין ההשגה כו' וד"ל וזהו