יד, ב

מ"ש ארץ זבת חלב ודבש פי' ארץ הוא בחי' גלוי האמונה בבחי' סובב דוקא וכנ"ל שצריך להיות נמשכת בארץ דוקא לפי שנעוץ תחב"ס דוקא והינו מ"ש נמי לעשות בארץ דוקא כו' וכמשי"ת עוד בעז"ה ובהיות מצוה זו בבחי' סובב אין ביכולת כנ"י לקבל כ"א ע"י ממוצע שהוא משה וכמ"ש ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך כל החוקים כו' עד וזאת המצוה כו' שהיא מצוה הראשונה הכוללת כנ"ל ופי' ארץ זבת דהיינו שמשפעת בשפע חלב ודבש כו' הענין הוא שצריך להיות האור מוסיף והולך באוי"ר באמונה זו דבחי' סובב דוקא עד שיהיו המדות אהוי"ר בהגדלה ורבוי ההתפשטות וה"ז כמשל יניקת התינוק את החלב שע"י סיבת היניקה מגדלים את אבריו מעט מעט כל ימי משך זמן היניקה עד שנגדלים הרבה כי החלב הוא המגדל שהרי נגדל שלא לפ"ע גידול שלו בימי הגדלות וכמ"ש במ"א וכמו כן בחי' הגדלת המדות אהבה ויראה כו' בהתבוננות הנ"ל שבבחי' סובב (שע"ז נאמר ימין ושמאל תפרוצי כו') וכדי שתתפשט אמונה זו בבחי' הרחבה גדולה במדות רחבות הוא ע"י סיבת יניקה מבחי' חלב והוא התענוג אלקי השופע מארץ זו היא האמונה בבחי' סובב כו' והגם שאהבה אלקי' יש בכאו"א גם בלעדי זה ונק' בשם אהבה המסותרת כידוע אבל היא מצומצמת מאד והלא מצער היא וגם לא נגדלת ולא נתוספה בשום פעם אלא תמיד במדריגה א' היא כמו שהיא נטועה בלב כאו"א כל חד לפום שעורא דילי' בשרש נשמתו כו' אבל ע"י ההתבוננות בבחי' סובב יגדלו המדות ויתרחב ויתוסף אור האהבה להיות בתוס' ערובה מכמו שהיא מתחלת חוצבה וכמשל גידול האברים בולד ע"י החלב ממש וד"ל וזהו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' ולכאורה מהו השייכות זה עם זה אך הענין הוא דלפי שה אמונה הוא בבחי' סובב דוקא לכך וירם קרן לעמו כו' עם קרובו לפי שקרובים לבחי' עצמותו ממש וע"כ הן למעלה דהיינו מבחי' ההוד והזיו שעל ארץ ומשים הנ"ל שהוא הארץ בחי' מדת מלכותו העצמי כנ"ל וד"ל וכ"ז מהתבוננות בחי' סוכ"ע אבל מבחי' ממלא כ"ע לא תתפעל הנפש כ"כ עד שנתהפך בה ממהות למהות מן הקצה לקצה וכמשי"ת הטעם עוד בסמוך בעזר"ה משא"כ מבחי' סובב כ"ע שיתענג על ה' כו' עד שיכלה נפשו ממש וכמ"ש כלה שארי וכו' וזהו באמונתו יחי' יחי' ממש להיות נק' עם קרובו כו' וד"ל ובכ"ז יתורצו ב' הפסוקים הנ"ל דמ"ש ויאמינו בה' קאי בבחי' סובב ומ"ש דע את אלקי כו' הוא בבחי' ממלא ולע"ל הוא דכתיב כי מלאה הארץ דעה וכנ"ל ושניהם אמת וד"ל (וגם עכשיו יש הארה בגלוי מבחי' סובב בהתבוננות דק"ש כו' וכמשנ"ת) וגם לפ"ז פי' להחיות נפש כל חי יובן שהוא בחי' סובב שמחי' החיים הנק' כל חי כו' וד"ל:

(כו) וזהו ומלאה הארץ דעה את הויה כו' פי' לא כמו עכשיו שאין הארץ מלאה בבחי' הדעת וההרגש' בבחי' סובב כ"א ע"י הארה והשפעה בעלמא דהיינו ע"י שהיא זבת חלב ודבש כנ"ל אמנם לע"ל תהי' הארץ מלאה מבחי' גלוי הארת סובב בבחי' דעה והרגשה ממש כו' אך אמנם איך אפשר זה שיבא בחי' אור שלמעלה מן הכלי להיות בבחי' דעת והרגשה בכלי אין זה אלא מפני עילוי בחי' הכלי שיש במל' עד שתוכל לקבל האור שלמעלה מן הכלי וסיבת העילוי הגדול הזה הוא ע"י תורה ומצות מעשיות לפי שעי"ז ניתקן הכלי תכלית התיקון והוא ע"י שס"ה ל"ת שנתבער הרע מן הארץ וכמ"ש ובערת הרע מקרבך שזהו כללות ענין מצות ל"ת וע"י מצות עשה נמשך למטה בארץ בחי' אורות העליוני' להיות בדוגמא העליונה ממש כמ"ש אדם כו' אתם קרויים אדם ע"י תורה ומצות כי פי' אדם היינו אדמה לעליון וכמ"ש