פתח השער

א, א

ב"ה

 (א) להבין ענין הק"ש בכלל הנה ארז"ל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו וי"ל מהו ענין אריכות דאחד ומה ענין של אריכות ימים לק"ש אך הנה תחלה י"ל שרש כללי בענין כונה דק"ש שלכאור' לפי הנז' בס' קבלה עיקר הכונה בפסוק ראשון דשמע ישראל הוא רק בבחי' ההעלאה שהוא בחי' היחוד וההתכללות דע"ס דאצי' במאצילן והוא באמרו ה' אלקינו יחוד או"א וה' אחד שהוא יחוד ו"ק דז"א כו' והיינו למסור נפשו באחד בבחי' אח"פ בדרך העלאה והתכללו' וכמ"ש בספרי ע"פ כה' אלקינו בכל קראינו אליו אליו ולא למדותיו וכו' ומ"ש רז"ל וכי אפשר לידבר בשכינה אלא הדבק במדותיו דוקא היינו בח"י ברכות דש"ע באמרו ברוך אתה ה' שהוא בחי' המשכה ומ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף היינו בק"ש במס"נ באחד ולזה צריך להאריך בדלי"ת של אחד כידוע שמפני זה הטעם אפי' מי שתורתו אומנתו מפסיק לפסוק ראשון דק"ש כר"י הנשיא שהי' מעביר כו' אבל הנה בדרז"ל משמע שעיקר הכונה בפסוק ראשון דק"ש הוא בבחי' ירידה והמשכה מלמעלה למטה דוקא והוא באמרם תמליכהו בשמים וארץ וד' רוחות העולם שזהו להמשיך אא"ס אח"פ בו"ק שהן שמים וארץ בחי' מעלה ומטה והוא אות הח' שהוא ז' רקיעים וארץ וד' דאחד הוא ד' סטרי עלמא מזרח ומערב צפון ודורם ואות הא' דאחד היינו בחי' המקור הראשון שמשם מאיר ונמשך לו"ק דמעלה ומטה כו' והוא הנק' אלופו ש"ע כי עולם הוא בחי' ו"ק כידוע ואלופו של עולם הוא בחי' אלף דחכמ' שממנה מקור להתחלקו' דו"ק שנק' עולם ומקום וכידוע בענין ברוך המקום כו' וכמאמ' הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כו' וכתיב הנה מקום אתי כו' שבחי' ו"ק דמקום בטל ונכלל לגבי עצמות אא"ס מקור התחלקות הו"ק שנק' מקום כמה שכתוב לך ה' הגדולה והגבורה כו' שזהו בדרך העלאה והתכללו' מלמטה למעל' דוקא ודאי גם זה אמת אמנם לפי דעת רז"ל באמרם תמליכהו היינו בבחי' ירידה והמשכה מלמעלה מן המקום דו"ק להמליכו בו"ק דשמים וארץ וד' רוחות העולם והענין הוא כמ"ש אטו האידנא לאו אחד הוא ולמה אמר ביום ההוא יהיה ה' אחד כו' אלא מפני שעכשיו בחי' אלף דאחד מוסתר ונעל' בו"ק ולע"ל יתגלה ויהי' הוי' אחד בגלוי ולזה כל עיקר הכונה ביחוד עליון דק"ש באמרינו תיבת אחד להמליכו בשמים ובארץ כו' שיומשך בגלוי מלמעלה למטה כמו לע"ל אעפ"י שגם עכשיו אחד הוא וכן מ"ש בזהר דאיהו וחיוהי חד ממש וכן אמר אנת הוא דמייחד לון ומקשר לון כו' שזהו ג"כ כמובן ענין היחוד בדרז"ל שהוא בדרך המשכה מלמעלה למטה היפך ענין הכונה שלפי דעת המקובלים שהוא בבחי' העלאה והתכללות מלמטה למעלה דוקא כנ"ל שלזה צריך להיות במס"נ באח"פ דוקא כנ"ל והנה באמת שני אופני היחודים הנ"ל ענין א' הוא והא בהא תליא וצריך כל איש מישראל לכוין בב' האופנים הנ"ל תחלה יכוין בבחי' ההעלאה שהוא ביחוד אמיתי דע"ס במאציל איך שהן נכללים ומיוחדים בעצמו' אא"ס ממש כדמיון הנז' בס"י כמו שלהבת הקשורה בגחלת וכה"ג וכמ"ש ע"ס בלי מ"ה בלי מהות כלל וכמו שמסיים ולאו מכל אינון מדות כלל והיינו אליו דוקא ולא למדותיו כנ"ל ואח"כ יכוין ביחוד השני בבחי' היחוד דעצמו' אא"ס במדותיו דאיהו וחיוהי חד ממש שהוא בבחי' ירידה והמשכה מלמעלה למטה כדרז"ל תמליכהו בשמים וארץ כו' וע"כ צריך להאריך בד' של אחד דוקא כנ"ל ושני היחודים אחר הוא ממש והוא הנרמז באות הא' דאחד שהאלף הוא אותיות פלא בהיפך אתוון והענין ידוע שכאשר בחי' החכמ' מאין תמצא לבחי' יש דוקא אז נק' אלף לשון אולפנא