א, ב

למוד שהוא גלוי ההמשכה מאין הנעלם דבחי' הכתר כמו אאלפך חכמ' כו' ואז נעשה בחי' מקור להתחלקות ו"ק מעלה ומטה כו' והיינו אלופו ש"ע כנ"ל שזהו ענין ברוך המקום כו' וענין הוא מקומו של עולם כו' אבל כאשר בחי' החכמ' בבחי' אין בהעלם הכתר שנק' פלא הוא למעלה עדיין מהיות בחי' מקור להתחלקות ו"ק ושם נכללים ובטלי' בחי' הו"ק כמ"ש הנה מקום אתי כו' והוא כמאמר אין העולם מקומו כו' וכמ"ש לך ה' הגדולה כו' והיינו אליו ולא למדותיו כנ"ל וכידוע דבחי' הכתר שנק' פלא הוא נחשב מבחי' עצמות אא"ס דאח"פ דלאו מכל אינון מדות כלל הוא למס"נ באחד ממש כנ"ל וד"ל וע"כ צריך תחלה לכוין בבחי' יחוד והתכללות דע"ס באא"ס עצמו בבטול הו"ק ואח"כ יכוין ביחוד דאא"ס בע"ס דאיהו וחיוהי חד כו' והוא אלף אלופו ש"ע כדרז"ל והא בהא תלי' שאם אין העלאה אין המשכה כידוע וד"ל אך א"כ לכאורה ב' ענינים הפכים הן דפלא היפך אלף ואיך יהי' המשכה דאלף מפלא דבר מהיפוכו כו' הנה זהו הנרמז במ"א ז"ש הוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו הרי משמעו דגם בהיותו מקומו ש"ע אין העולם מקומו וכן גם בהיות שאין העולם מקומו שהוא בחי' פלא הוא מקומו ש"ע בבחי' אלף אלופו ש"ע א"כ הכל א' ממש והא בהא תליא דוקא וד"ל:

(ב) ולהבין זה יש להקדים מ"ש בראשית ברא אלקים את השמים כו' וידוע דבראשי' הוא בחי' החכמה כמ"ש ה' בחכמ' יסד ארץ וכתרגומו בחוכמתא ברא כו' וארז"ל במאמר א' ברא ואח"כ נתחלק לי' מאמרות כו' ובראשית נמי מאמר הוא וביאור הענין ידוע שהחכמ' נק' ראשית ובה כלולים הכל כמ"ש כולם בחכמ' עשית והיינו ענין ב' מדרגות הנ"ל באלף ופלא דחכ' שכאשר אור החכמ' נאצל מאין ליש אז נאמר כולם בחכמה עשית שהחכמ' נעשה מקור לכל השתלשלו' העולמו' וכוללם יחד כו' להיותו בבחי' גלוי אור במציאות יש ודבר מה ע"כ יומשך מן כח החכ' כל מציאת יש ודבר מה כשמים וארץ וכל צבאם כו' והיינו מ"ש בראשי' נמי מאמר הוא וכמו שאומר עושה בראשית כידוע ואז בראשית זה דחכמ' ברא הכל ואע"פ שהבריאה היא מאין ליש ואיך אנו או' שבחכמה ברא הכל אחר שהחכמ' עצמה כבר היא נבראת בבחי' יש מאין כמ"ש והחכמ' מאין תמצא וכמ"ש בראשית נמי מאמר הוא כנ"ל הענין הוא דגם שהחכמה בבחי' יש לגבי מקור' שהוא אא"ס שבכתר מ"מ נק' החכמ' בחי' אין ומקור כללי לגבי כל הברואים כמ"ש כולם בחכמה עשית בחכמה דוקא אך מה שנקרא החכמה בבחי' יש לגבי מקורה הנעלם היינו לפי שממנה מקור מוצא כל בריאה שהיא בחי' יש גמור אעפ"י שכוללם יחד עדיין בבחי' אין כמ"ש כולם בחכמה כולם יחד וכמ"ש בפי' בראשית ברא את השמים כו' דמשמע שבבראשית זה נברא הכל שמים וארץ וכל צבאם יחד ואח"כ ויאמר אלקים יהי אור כו' וזהו ענין אלף אלופו ש"ע הנ"ל דהנה אנו רואים במאמר זה דבראשי' דחכמה שהוא נעשה מקור לו"ק מעלה ומטה כו' שהרי אמ' בראשית ברא השמים והארץ שהוא בחי' מעלה ומטה שמים מעלה והארץ מטה ואח"כ אמר יהי אור ויהי רקיע שהן בחי' חו"ג יהי אור הוא בחי' החסד כידוע שנאמר בו כי טוב והטוב והחסד א' הוא כמ"ש כי טוב חסדך כו' וכתיב אך טוב וחסד כו' ויהי רקיע הוא בחי' הגבורות והדין שהי' להבדיל בין מ"ע כו' כידוע וזהו בחי' ימין ושמאל דרום וצפון הרי שנמשך