א, ג

מן החכמה מעלה ומטה חו"ג כו' שהן בחי' ו"ק שבאין בהתחלקות מזה המאמר דבראשית דחכמה הגם שהוא בבחי' אין והעלם מקור כללי נתפשט ובא לבחי' התחלקות ו"ק וד"ל וזהו ענין אות האלף דחכמ' ל' אולפנא לימוד כאשר באה אור החכמה להתפשטות להיות מקור לעולמות שמים וארץ וד' רוחות כו' ונק' אלופו ש"ע כנ"ל וזהו ויבדל אלקים בין האור והחשך ויקרא לאור יום כו' והבדלה זו נעשית כאשר אור החכמה באה מן ההעלם לגלוי להיות בחי' מקור לו"ק שהן וימ"ב חו"ג כו' אז ממילא נבדל האור מן החשך ונק' מדת יום ומדת לילה בחי' חו"ג כו' אבל טרם שבאה אור דחכמה מן ההעלם דאור הכתר לגלוי יש היה האור והחשך כלולים יחד ולא היה הבדלה ביניהם כלל וכמאמר אור וחשך היו משתמשים בערבובי' כו' ובאור הענין ידוע דאור וחשך הן ב' מיני מדות דחו"ג האור בחי' גלוי אור החסד שיורד ומאיר מלמעלה למטה מטה מאד כו' והחשך הוא בחי' הצמצו' וההעלם להעלים ולהסתיר האור בבחי' הסתלקו' למעלה מעלה וזהו ויקרא לאור יום כי חסד אל כל היום ולחשך קרא לילה שהוא בחי' הגבורה והדין והצמצום כו' וב' אלה הפכיים שרשם תחלה בחכמ' שממנו נמשך ב' נטיות הללו דימין ושמאל חו"ג כאשר באה מן ההעלם לגלוי דוקא והיינו מה שנמשך מבחי' החכמה בבחי' מעלה ומטה דשמים וארץ כמ"ש ז"ל במדרש נטה הקב"ה ימינו וברא את השמים ונטה שמאלו וברא את הארץ כמ"ש אף ידי יסדה ארץ יש שמאלו וימיני טפחה שמים כו' הרי שמים וארץ הן ג"כ בבחי' ימין ושמאל שהן חו"ג אע"פ שעיקר ענין שמים וארץ הוא רק בחי' מעלה ומטה לבד שהוא בחי' משפיע ומקבל כידוע וד"ל והענין הוא דבחי' אור השפע דמשפיע שהן השמים הוא בא בבחי' החסדים העליונים דאו"י שיורדים מגבוה לנמוך דוקא ובחי' הקבל' דארץ הוא בבחי' הגבורות דאו"ח כו' ועיקר ומקור תחלת הו"ק היינו מעלה ומטה דמשפיע ומקבל שהוא בחי' כללו' אור הנמשך מלמעלה למטה ואח"כ נתפשט לימין ושמאל צו"ד שנק' רוחב (ורוחב זה מקבל מבחי' האורך שהוא מזרח ומער' שהוא ג"כ אור משפי' ומקבל ויש בזה דעות חלוקו' כמשי"ת) וביאור ענין ב' נטיות דימין ושמאל שנמשך מן החכמה ידוע ע"ד שאנו רואים בחכמה שבאדם למטה שמיד שיאיר אור שכל וחכמה מלמעלה מן השכל יש בו ב' הטיות א' שכל מטה כלפי חסד לימין מקרבת להכשיר ולטהר ולזכות כו' ונטי' הב' לדין וחוב כמו ב"ש אוסרים וב"ה מתירין כו' וההכרעה נמשכת מאמצעו' שניהם כו' והחכמה עצמה היתה תחלה בבחי' אור פשוט בלתי חילוק ??? שכליי' הפכיי' כאלה כלל רק כשיצאה לגלוי במציאות התחכמות דבר מה מה תהי' מתפשטת לימין ושמאל לזכות ולחוב כו' שזהו הנק' חו"ג שבחכמה כידוע והיינו ענין אור וחשך שנבדלו בבחי' החכ' דוקא שהן חו"ג אור חסד וחשך דין מדת יום ומדת לילה כו' וטרם שיצאה אור החכ' לגלוי הי' בחי' חו"ג דאור וחשך כלולים יחד בלי שום הבדלה כלל וזהו שהי' אור וחשך משתמשי' בערבוביא כו' עד שהבדילן באמרו ויבדל אלקי' כו' (וכמ"כ שמים וארץ היו כלולים כא' בלי' התחלקו' מעלה ומטה עדיין שהן ג"כ חו"ג כנ"ל כמ"ש בראשית ברא אלקים שהוא מדה"ד שהוא החשך שקדם לאור וכמ"ש והארץ היתה כו' וחשך ע"פ תהום ורוח אלקים כו' וזהו טעם מ"ד דשמים וארץ כא' נבראו בלי התחלקות מעלה ומטה בגלוי עדיין כי הגם ששמים וארץ הן ג"כ בבחי'