א, ד

ימין ושמאל דחו"ג דאו"י ואו"ח כנ"ל היינו לאחר שנבראו בפ"מ דוקא כמ"ש נטה ימינו וברא השמי' כמ"ש אף ידי יסד' ארץ וימיני טפחה שמים אבל בהיותם כלולים עדיין במאמ' דבראשית כלולים כא' היו כמנין אור וחשך משתמשי' יחד כו' וז"ש בראשי' ברא אלקים שהוא בבחי' ההעלם דחכ' שמים וארץ יחד נבראו ואח"כ באו להתחלקו' מעלה ומטה בגלוי והוא לאחר שאמ' יהי אור כו' שהבדיל בין האור וחשך שהן חו"ג דהיינו הך אלא שבשמים וארץ הי' זה בבחי' מעלה ומטה ואור וחשך הן בבחי' חו"ג דבחי' רוחב דדרום וצפון כו' ומ"ד שמים נבראו תחלה לפי שמדבר בבחי' גלוי אור השפע מן החכמ' מלמעלה למטה וע"ד ארץ נבראת תחלה דסוף מעשה עבמ"ת כידוע):

(ג) והנה באמת י"ל בשרש ענין הו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום שלכאור' כללות ענינו אינו רק שהוא גדר מקום שטחי שכולל ו"ק הללו ובלעדי זה אינו נק' בשם מקום כלל כידוע והן ששה גדרים בפרט א גדר מעלה וב' גדר מטה וב' במזרח ומערב וב' בדו"צ והנה העיקר הוא השטח שכולל אורך ורוחב אורך ממזרח למערב ורוחב מדרום לצפון שנק' ימין ושמאל אבל מעלה ומטה ממילא בא ולזה יש דיעה במקובלי' שהמעלה ומטה הוא בבחי' נו"ה ות"ת ומל' מזרח ומערב ודו"צ חו"ג ואמנם ג' ענינים כוללים הו"ק והוא אורך ורוחב ועומק עמ"ר ועמ"ת ויש דיעות חלוקו' אם האורך קודם או הרוחב קודם וההסכם שהאורך קודם לרוחב ומוכח זה מלשון הפסוקים שבכל מקום נק' המזרח בשם קדם כמו ימה וצפונה נגבה וקדמה ולפי שם הזה דמזרח נק' קדם נק' המערב אחור כמו אחור וקדם צרתני וכן בסדר הד' דגלים ובד' מחנות למעלה המזרח קודם היינו שתחלה נמשך בחי' האורך שמתחיל ממזרח דוקא שנק' קדם והולך למערב שנק' ימה ואח"כ נמשך ימין ושמאל שהן צפון ודרום כמ"ש אתה הצבת כל גבולות ארץ כו' צפון וימין אתה בראתם וכן ד' מחנות וכן במרכבה דפני אדם דמזרח ראשון כו' והוא מה שהשמש זורח במזרח כו' וכן במזבח בא לו לקרן דרומי' מזרחית כו' והענין הוא כידוע שבחי' האורך נק' ירידת אור השפע והשפלתו מגובה לנמוך כמו צורת הוי"ו שהולך ונמשך מלמעלה למטה הולך ומתקצר כו'כמ"כ ירידת השפלת שכל וסברא עמוקה להיות מתקבלת גם לתינוק קטן שאין זה רק ירידה והשפלה מגובה לנמוך ונמצא יש בזה ב' דברים תחלה וסוף התחלה כמו שיוצאת אור השפע בתמציתה ועומקה מן המשפיע והולכת ונמשכת בירידה שנק' אורך של חוט שיורד כפי מדת אורכו למטה מטה ביותר וכמ"ש בפי' אורך היריעה הא' ך"ח באמה כו' וסוף הוא מה שמתקבל במקבל היותר אחרון שזהו הנק' מזרח ומערב קדם ואחור שראשית האור מאיר מן המזרח שנק' קדם וסופו בא ונמשך במערב שנק' אחור כו' ואמנם אין בתחלה וסוף זה מבחי' הרוחב דימין ושמאל כלל רק בחי' המשכתו מראש לסוף כמו שהוא בלי התפשטו' לצדדים כלל וכמו מי הנהר שהולך מראשית המשכתו כמה מאות פרסאות עד סופו שנופל אל הים זהו נק' אורכו אבל הנה בחי' הרוחב דימין ושמאל כו' כך הוא בענין השפעת שפע שכל וסברא מן המשפיע אל המקבל שמתפשט בהרחבת הענין בהסבר רב שיש בו התפשטות רב לימין ושמאל דוקא כו' וביאור הענין הנה בבחי' האורך דמזרח ומערב שהוא תחלה וסוף הרי לזה יש בהכרח ב' מדרגות הנק' פנימי' וחיצוניות