ג, א

ג' קוין דרוחב ואורך להשפיע למקבל והמקבל הוא הד' רבתי שהוא סוף הכל בקבלת האור מעצמות אא"ס שבא ומאיר מלמעלה למטה ע"י ג' שמות הללו דהוי' אלקינו הויה באמצעות הא' לחי"ת כנ"ל וד"ל ובכ"ז יתורץ ענין שני אופני היחודי' הנ"ל בפלא ואלף איך שמבחי' פלא שלמעל' מהיות מקור לו"ק במדה נמשך להיות דוקא אלופו ש"ע וכפי' תמליכהו בשמים וארץ ואין זה דבר מהיפוכו כלל משום דגם בהיותו מקומו ש"ע אין העולם מקומו וכן להיפך גם בהיות שאין העולם מקומו הוא מקומו ש"ע וכמ"ש אטו האידנא לאו אחד הוא אך שצריך להמשיך מן ההעלם דמקומו העצמי שבבחי' הא"ס כנ"ל להיות מקומו ש"ע ועכ"ז אין העולם מקומו וכמ"ש לך ה' הגדולה כו' אבל הא בהא תליא דוקא שאם אין בחי' העלאה למעלה אין המשכה וירידה למטה כנ"ל וראיה לזה ממע"ב דבכל יום מחדש ונמשך ממקור הראשון שהוא מאמר דבראשית שבו ברא שמים וארץ מעלה ומטה כא' ומתפשט אח"כ בגלוי בחי' מקום דמזרח כו' בחינת רוחב וצריך בכל יום ויום להיות בחי' חידוש דמאמ' בראשית מאין הנעלם שלמעלה ממקור העולם להיות עושה בראשית שהוא החכמה שזהו להיות אלופו ש"ע כנ"ל והיינו כללות ענין מצות ק"ש בפסוק ראשון להאריך באחד בב' אופני יחודי' הנ"ל דוקא משום דהא בהא תליא מטעם הנ"ל וד"ל:

(ו) אך הנה להבין זה בתוס' ביאור דלכאור' עדיין אין זה מובן איך יהיה דבר והיפוכו כא' דהגם שבחי' פלא שלמעלה מהיות אלופו ש"ע יכול להיות יורד ונמשך להיות אלופו ש"ע אבל איך גם בהיותו מקומו ש"ע אז אין העולם מקומו כו' דלזה ב' היחודי' דהעלא' והמשכה א' הוא ממש כנ"ל והנה אנו מוצאים שכבר הי' כן בגלוי גמור דבר והיפוכו כזה ממש במקום גשמי והוא בהיכל ק"ק בבהמ"ק שהי' במדה גשמי' והארון הי' עומד בו ואינו תופס מקום כלל כי היה עשר אמות לכל רוח כידוע וזה דבר פלא ביותר איך לא היה מקום ארון מן המדה אחר שבא בבחי' מקום ומדה בעצם מהותו ועומד במקום מדה ואם מפני שהשכינה בלוחות שבארון שהוא למעלה מבחי' מקום ומדה גם הארון אינו תופס מקום ומדה הרי הי' נתפס במקום כי לא הי' במקום אחר זולת בהיכל ק"ק הרי נתפס במקום ואינו תופס מקום שם כלל שהו דבר פלא ביותר שזה אינו פלא מה שיוכל להיות אור אלקי למעלה מגדר מקום להיותו למעלה מכל גדר וגבול ומקום ואינו נתפס בכל עולם אך מ"ש איהו תפיס בכלהו עלמין ולמדת"ב כלל זהו דבר והיפוכו בנושא א' כמו המאמ' דהוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו כנ"ל דגם זה יפלא ביותר ממקום ארון שאינו מן המדה כו' איך נתפס בכ"ע ולמדת"ב וכה"ג מ"ש השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית אשר תבנו לי כו' דגם בזה יש דבר והיפוכו כא' דשמים כסאי משמע שעכ"פ נתפס ויושב בשמים כמו על הכסא וכן בארץ הדום רגלי השכינה ואח"כ אמ' אי זה בית כו' דהבית הוא גדר מקום בעל ו"ק איך יהי' נתפס ושוכן שם אא"ס שבלתי בע"ג אין לו תחלה כו' הלא לפ"ז גם השמים ושה"ש לא יכלכלוהו ואיך אמ' השמי' כסאי כו' אלא צ"ל דזהו כמ"ש איהו תפיס בכ"ע ולמדת"ב כך השמים כסאי כו' ועכ"ז למדת"ב כלל כי אין העולם מקומו גם בהיותו מקומו ש"ע כנ"ל וד"ל ולפ"ז לא יובן מ"ש איזה בית כו' דא"כ הרי יכול לצמצם שכינתו בין ב' בדי הארון בהיכל