ג, ד

אהו"ה גי' טוב שהוא בחינות יסוד כידוע וכן בראשית ברא את השמים ואת הארץ דכמו שבחינת מעלה ומטה מתחברי' יחד בתחלת אור השפע שכולל כל מה שמתפשט אח"כ לד' סטרין באורך ורוחב כנ"ל והוא הנק' וי"ו רבתי שהוא כללות אור השפע מן המשפיע אל המקבל כמו שהוא בלי נטי' עדיין לאורך ורוחב כלל כנ"ל כך הוא בגמר וכלות כל אור השפע שנתפשט לד' סטרין הרי יש בחינות ממוצע המחבר ומקשר ומביא אור גלוי השפע מן המשפיע אל המקבל והוא הנק' וי"ו זעירא שהוא אור שפע המצוצם רק כפי כלי המקבל והיינו דאחיד בשמיא וארעא שמקשר השפע דשמיא במקבל שהוא נקרא ארץ הוא בחינת מטה ממש שמקבל הדלי"ת רבתי דאחד שהוא באצי' עצמו עדיין (כמשי"ת) וזהו כי כל בשמים אחר שאמ' לך ה' בבחינת ביטול והעלאה שגורם ההמשכה וד"ל ומעתה הנה יובן מזה גם בבחינת יח"ת דמל' דאצי' בבי"ע בבשכמל"ו שהוא ג"כ ממש ע"ד הנ"ל ביח"ע דפסוק ראשון דשמע כו' דהיינו בחינות יחוד והתכללות בבחינת ו"ק דמל' בבריאה כו' וכמ"ש כגונא דאינון מתייחדין לעילא בו"ק דאצי' אוף הכי איהי אתייחדת לתתא בכורסיי' שהוא מל' דאצי' בבריאה אחר בקיעת המסך שבין אצי' לבריאה שזהו ענין בשכמל"ו כידוע והוא ענין ועד בחלופי אתוון דאחד ממש וכמ"ש ביום ההוא יהיה הוי' אחד יח"ע ושמו אחד למהוי אחד באחד ממש כידוע וד"ל וביאור זה ידוע בפי' לך ה' הגדולה בה"א שזהו בחי' המדות דנוק' שהיא בחי' מקבל ונק' ימות עולם והן ששה קצוות דעולם הבריאה שמקבלים מי"ק דאצי' שנק' ימי עולם כו' והענין הוא עד"מ הדבור באדם שבא בו המדות שבגלוי לזולתו דוקא בהתפשטות לחוץ כך בדבר ה' שמים נעשו כו' והן י' מאמרו' כמו ויאמר אלקים יהי אור שהוא בחי' אור החסד ויהי רקיע בחי' אור הגבור' כו' ונק' גדולה וגבורה בה"א שהוא בא בבחי' התפשטו' וגלוי מאין האלקי ליש ממש כידוע והאור האלקי דבחי' מל' דאצי' שהוא דלי"ת רבתי בחי' גדלות הדבור העליון יורד ונמשך להיות מקור לעולם הבריאה כמו ענין אלף דאחד ביח"ע שנק' אלופו ש"ע האצי' וזהו ועד בחילוף הא' דיח"ע נעשה ביח"ת וי"ו להיותו יורד מאצי' לבריאה שנק' מעלה ומטה בכלל והן שמים וארץ בכלל וז"ש כי כל כו' וי"ו זעירא הנ"ל דבחי' יסוד ז"א מתצמצם להאיר למטה ביחוד זו"נ דעולם הבריאה והיינו אוף הכי איהי אתייחדת לתתא בכורסיי' בהיכל ק"ק דבריאה כו' כידוע והנה בכל הנ"ל בפרטי אופני יחוד עליון דו"ק מעלה ומטה ומזרח ומערב צו"ד באצי' כך הוא ממש ביח"ת דמל' בבריאה שמתחלה נמשך בחי' מעלה ומטה בכללות והוא הע' דועד בחילוף החי"ת דיח"ע דמה שאור החכמה ביח"ע נמשך באצי' לג' קוין דחי"ת דרוחב ואורך להשפיע למל' שהוא דלית רבתי כך ביח"ת נמשך ע"י החכמ' שבמדות דמל' להיות בחי' אורך ורוחב בעולם הבריאה בבחי' יש מאין והוא הע' דועד בחילוף החי"ת דאח' וכמשי"ת בפנים באריכות (בסימן עיין וע"ג) בכל זה החילוף דחי"ת לעיין ומא' לוי"ו ובדלי"ת אין חילוף כלל מטעם שאותו אור השפ' שבאצי' הוא שמתצמצם ומאיר מאצי' לבריאה וכמ"ש באורך נראה אור רק שעתה נראה אור ע"י מסך ולע"ל יהיה הויה אחד ושמו אחד יח"ע ויח"ת שוין ממש כמ"ש למהוי אב"א ממש וכמ"ש והיה אור הלבנה כאור החמה כו' וכידוע וד"ל: