ד, ג

אין המזרח לו לפנים ולא להיפך ו א בחינת מעלה ומטה כלל והיינו מי שברא את המקום מאין שהוא עצמו אינו בגדר מקום כלל וכמו הארון שלא הי' מן המדה כנ"ל באורך וכך יובן בכלל בכח אור האלקי עצמו אע"פ שברא את המקום מאין ליש כמו בראשית ברא שמים וארץ מעלה ומטה וד' רוחות עולם כו' אבל הוא עצמו אינו נתפס בגדר מקום עד רום המעלות וכמ"ש השמים ושה"ש כו' ואיזה בית אשר תבנ' לי כו' רק בהיכל ק"ק היה נתפס ושוכן שם וצמצם שכינתו בין ב' בדי הארון כי כל יכול הוא ויכול לצמצם א"ע גם בבחינות מקום וגבול אע"פ שאין העולם מקומו כנ"ל וכ"ז צריך להתבונן באחד בכלל שכ"ז רק בחינת ביטול היש לאין האלקי עד רום המעלות עד לפני הצמצום דקו"ח שנק' יחיד שלמעלה מאחד הוא ענין המאריך באחד כו' ויובן זה בהקדים תחלה מהו ענין מאריכין ימיו כו' שזהו כמו יום שכולו ארוך דלע"ל כו' דהנה מבואר למעלה בענין ויבדל אלקים בין האור ובין החשך שהיו אור וחשך משתמשים בערבוביא כו' ויובן זה בתוס' ביאור על פי הקדמה בתחלה בשרש ענין אור וחושך דכתיב יוצר אור ובורא חשך הרי החשך בבריא' שקדם ליצי' וכן הוא או' ויהי ערב ויהי בקר יום א' הרי אין יום אם לא שקדם הערב לבקר דוקא ויש להבין למה לא נק' יום רק כשכלול מערב ובקר ולא כשכולו יום או כולו לילה ודוקא לילה קודם ליום כמו שחשך קושם לאור שנא' והארץ היתה כו' וחשך ואח"כ ויאמר יהי אור כו' וגם השנים אינן נמנין רק עפ"י ימים שהן כלולים מלילה ויום והנה שרש הענין הוא כידוע שבשרש ומקור הבריאה מאין ליש הי' ג"כ ע"י ערב ובקר חשך קודם לאור והוא משארז"ל כברייתו ש"ע ברישא חשוכא דוקא והדר נהורא והוא מ"ש ויהי ערב כו' להיות שתחלת הרצון לברוא יש מאין היה ע"י מדה"ד תחלה כמו שאמ' בתחלה עלה במחשב' לברוא במדה"ד כו' שהרי אמ' בראשית באר אלקים שהוא מדה"ד כו' ובאמת הרי עיקר שפע האלקי לחדש הבריאה יש מאין הי' עפ"י מדת החסד דוקא וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה חסד דוקא וכמ"ש והוכן בחסד כסא כו' אך הוכרח להיות בחי' צמצום ודין תחלה וקודם לחסד זה והוא שם אלקים כו' והטעם הוא כי א"א להיות מציאת אור ושפע חסד כזה להמציא יש מאין בע"ג מבלתי ב"ג כ"א עפ"י צמצום האור העצמי תחל' ואח"כ יומשך אור חסדו לחדש הבריאה מאין האלקי והיינו מה שכתב ז"ל כברייתו ש"ע מאין ליש ברישא חשוכא דוקא כו' וז"ש באורך נראה אור ע"י צמצו' והסתר בעצמות אורו הבלתי בע"ג וכמ"ש במ"א וזהו יושב בסתר עליון דהיינו מה שכתוב ישת חושך סתרו ואחר כך בצל שדי יתלונן להיות נמשך אור חסד עליון בצל שדי שהוא בחינת כח האלקי הנמשך בכל בריאה מאין ליש כידוע ונמצא מובן עכ"פ שיש בכל התהוות כל בריאה בפרט מחיבור ושיתוף ב' מדות אלה ההפכיים שהן חו"ג ובחינת הדין וצמצום תחלה ואח"כ בחינת החסד והוא חשך שקדם לאור וערב לבקר בכל השפע' אלקי' בפרט וזהו ויהי ערב ואחר כך ויהי בקר בכללות ברישא חשוכא וכן בכל פרט ופרט (ולזה הטעם נמצא בבחינת חיות האלקי שבכל הריאה בפרט בחינת רו"ש כמ"ש והחיות רו"ש לפי שרצוא זה בא מבחינת הצמצום ושוב מבחינת ההתפשטות דחסד והוא לפי שבכללות מקור החיות האלקי שנמשך בשביל בשביל הנבראים בא בדרך צמצום והתפשטות