ד, ד

שהוא חשך ואור כנ"ל) וזהו הנק' בשם מדת יום ומדת לילה והוא אחר שהבדיל בין אור וחשך ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה כו' שאז נמשך בחינת חיבור שתי אלה בכל העולמות עד עוה"ז השפל שבכ"מ החשך קודם לאור כמו שהלילה קודם ליום בעוה"ז הגשמי לפי שזהו הי' בתחלת הבריאה וכמו שאנו רואי ם בחוש בכל הענינים בעולמות העליונים הרוחניים ועולמות התחתונים הגשמיים עד עוה"ז החומרי דהנה אנו רואים בעולמות הרוחניים כמלאכים וכל צבא השמים שאומר שירה שתחלה מתפעלים ביראה ופחד והיינו מדת לילה הקודם למדת יום וכמ"ש ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני האלקים שמיד שעולה השחר מתפעלים ברינה וחדוה לפי שקדם להם החשך דלילה כו' ויובן זה בעבןדה שבלב בנשמות שבגופי' דהנה אנו רואים בחוש שא"א להיות שום עבודה תמה שבלב ומוח בהתפעלות שמחה אלקים לאמתתה כ"א בהקדים לה ההיפוך והוא עוצם המרירות ותכלית השפלו' וההכנעה שנכנע לבבו לפני האלקים בתכלית העומק לעומק כו' וכמאמר אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש וידוע שהתפלה היא קרבת אלקים בשמחה בהתפעלות רשפי אש האלקים וכמו בפסוד"ז וכה"ג שהוא רק להאיר אור האלקי בנשמת האלקים כמו בהלו נרי ולכך נק' הללו כמ"ש במ"א ואור זה היינו להאיר את החשך דוקא והוא מחשך חומר הגוף שהוא מקושר בכל תאוו' חומריות ורחוק מאד מאור פני מלך כו' ויתמרמר נפשו מזה מאד ויכנע לבבו ביותר תחלה בעומק לעומק וכל שיהי' עומק המרירות יותר שנק' חשך יותר יאיר אור השמח' האלקית אח"כ בהתבוננות בגדולת ה' כמו שהאור אינו בא רק החשך דוקא כן השמחה אלקית בהתלהבו' אור הוא המאיר את חשך העוצב והמרירות שקדם כמו שאמ' בזהר בכיא תקיע בלבא בסט' דא וחדוה בסט' דא והיינו ענין תש"ת ותש"ע שכל שהבכי' מצד הריחוק העצום יותר בעומק כן יהי' יותר האור והשמחה אלקית בחדות ה' כמו קדרותא דצפרא שקודם אור השחר החשך גובר יותר מפני שיבא אור הבקר כו' וכך הוא במלאכי' ברן יחד כו' שבא האור האלקית עליהם אחר שקדם החשך והצמצום וכמו שא"א לתש"ע דגלוי אור אלקי בנשמה כ"א בתש"ת במרירות והכנעה ושפלות גדולה תחלה ולכך גזרו או' דאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש שהוא עוצם הכנעת הלב מח"נ וכה"ג וזהו כמו שא"א לאור בלא חשך הקדום כך א"א לאהבה ושמחה בלא מרירות והכנעה קודם וכל זה מטעם שכך היא המדה בתחלת ההשתלשלות ברישא חשוכא כנ"ל גד"ל:

(יוד) וזהו ויהי ערב ויהי בקר כשערב קדם לבקר נק' יום שברישא חשוכא דוקא כו' מטעם הנ"ל ובזה יובן מה שמצינו גם בעליות הנשמות בג"ע שא"א להם לעלות בלתי שיטבלו בנהר דינור תחלה לפי שלא יוכלו לבא לקבל האור כי טוב שבג"ע כ"א בהקדם תחלה הצער בנהר דינור דלפום צערא אגרא דלפ"ע קבלת העונג האלקי שלהם שנהנין מזיו השכינה כך יוקדם לזה הצער בנהר דינור וכמשל הרוצה לכנס בהיכל המלך שלא יכנס עד שיצטער הרבה כמה ימים שלא יכניסוהו כו' משום דכל עלי' צ"ל ירידה ושפלות תחלה לפ"ע העלי' דוקא שהוא החשך שקודם לאור כנ"ל ואנו רואי' דבר זה גם במילי דעלמא שלא יבא אדם לאיזה עלי' אם בממון