ה, א

או בגדולה או בבנים או שאר הצלחת דבר מה כמו גם בחכמה בלימודו וכה"ג בלתי שיוקדם לו תחלה היפוכו דוקא שהוא השפלות והצער והנזק וכה"ג לפ"ע אותה מדרגת העלי' דוקא אם רב או מעט כי גם העוסק בלמודו לא בנקל יבא לשלימות למודו כ"א אחרי היגיעה הרב' והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד ע"ד החכמ' ומצטער בשפלות עצומה ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה עד שיחלה בגופו וכה"ג אז דוקא יבא ע"ד החכמה לעומקה באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו' וכמא' אין ד"ת מתקיימי' אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל וכן אמ' ומיץ חלב יוציא חמאה במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא חלב שינק משדי אמו כו' ואין אדם עומד ע"ד הלכה אא"כ נכשל בה תחלה כו' וכה"ג רבי' במאמר ז"ל על עוצם השפלות והענוה והצער בלמודו שמזה יבא לתכלית שלימותה כמו שלא תמצא בגסי הרוח וכמ"ש יהב חכמתא לחכימין למי שיש בו בטול וענוה כו' וכמו שאנו רואי' גם בעסק פרנסה שלא יצליח שום אדם בלי יגיעת הנפש וצער רב בתחלה עד שיאמר נואש בנפשו כו' אז ימצא ריוח וברכה רבה וכמו הזורע תבואות השדה כשמתייאש ויצטער שלא יפסיד הכל אז ימצא ברכה דוקא כמ"ש הלך ילך ובכה נושא משך הזרע אז יבא ברינה נושא אלומותיו וכן בפיזור הון רב לכל עסק מו"מ הרי יבא לכלל צער גדול בנפשו תחלה ובזיעת אפו ואיבוד כל כוחו עד שיתייאש לומר שיפסיד הקרן אז דוקא ימצא ריוח גדול כי בנפשו יביא לחמו ובזיעת אפו דוקא יאכל לחם וכך הוא בגוף העסק שצריך להוציא הוצאות ולהפקיר ממון רב וגם ודאי יהיו כמה מונעים ומפסידים העסק עד שבסוף ימצא הריוח כי אין אדם יודע במה משתכר וכו' וכמו בזורע בארץ שיבא להפסד תחלה בכמה דברים הצריכים לתקון ובירור התבואה בחרישה וקצירה עד שימצא ברכה במעשיו כו' וכ"ז מפני שכך היא המדה בכל שפע ואור הנמשך בעולמו' העליוני' עד גם למטה מטה בשפע אלקי היותר אחרון שהוא בחי' חסד עליון שיורד למטה להיות זן את כל עוה"ז השפל כמ"ש נותן לחם לכ"ב כל"ח וכמו שאנו אומרים בבהמ"ז הזן את העולם כו' בחן ובחסד דוקא וכן מכלכל חיים בחסד כו' ומאחר שנק' בשם חסד עכ"פ הרי צריך להיות קודם לו הפוכו והוא מדה"ד והוא בחי' העדר ומניעת הטוב בבחי' צער ושפלות עד שיתייאש כמו החושך שקדם לאור דאין אור בלא חשך היפוכו שקדם לו כך אין אור החסד הזה שבפרנסה בא כ"א בהקדים לו היפוכו שהוא יגיעתו ורוב המונעים שהוא כמו חשך ממש שלפום צערא אגרא כמו בחסד העליון הרוחני האלקי שנק' אור לנשמות בג"ע שא"א לבא להם כ"א בהקדים להם החשך והעדר האור בטבילה בנהר דינור וכה"ג וכן המלאכים שיאמרו שירה בבקר אחר החשך דוקא כנ"ל וע"כ בהשגת החכמה שנק' אור כידוע ג"כ בלא קדימת החשך תחלה שהוא רוב היגיע' והצער בנפשו כמו אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו דלפ"ע האור כי רב הוא יותר כמו בסתרי תורה אין מוסרי' רק למי שלבו דואג בשפלות יותר וד"ל ובזה יובן ג"כ ענין ערב ובקר שהוא מדת לילה ומדת יום שאין יום בלא לילה קודם כנ"ל גם בענין הגליות דהנה ידוע שהגלות נק' לילה כמ"ש בזהר ע"פ נפשי אויתיך בלילה כו' דכתיב העם ההולכים בחשך ראו אור גדול וקאי זה על גלות מצרים שהיו בחשך בנש"ט דקליפת מצרים ויצאו לאור גדול בקבלת התורה פב"פ בקולות וברקים דודאי אור גדול הזה בא להם אחר קדימת החשך הגדול שהי' להם במצרים וכמו שאנו אומרים מאפילה לאור גדול לפי שזהו כמו מדת לילה שקדם למדת יום שהגלות נק' לילה בכלל שאז בחי' הסתר גלוי אור