ה, ג

ויאמר יהי אור דהיינו בחי' הקו"ח בכללו' ואיך יהיה היפך שרש ההשתלשלות דגם החשך יאיר כמו האור אחר שלילה כיום יאיר ממש בשוה וכמ"ש גם חשך כו' כחשיכה כאורה ממש בשוה (ואין ראי' מעמידת השמש והירח שהיה כולו יום לפי שלא אץ לבא כו' והיה בהם בחי' בטול לגמרי אבל בהילוך השמש והירח בהכרח שיהיה ביאת השמש בסוף היום ויהי ערב ואח"כ בקר וכך חוזר חלילה ואם מפני שיהיה אור הלבנה כאור החמה ממש ע"כ יאיר אור האור דלבנה בלילה כמו אור השמש ביום זה גופא יש להבין איך יהיה שלא כמו בתחלת ההשתלשלות דחשך קדם לאור כו' ועוד הרי אמ' לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף דמשמע שהשמש יאיר אורו בלילה כמו ביום ממש מאחר שלא יבא אורו כו' וכן ירחך לא יאסף כו' ועוד הרי אמ' לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם כו') אך הנה באמת זה יהיה עיקר החידוש לע"ל מה שבחי' הצמצום והחשך העליון יאיר והוא בחי' ההעלם שיבא לידי גלוי כמו שהוא ולא כמו עתה שנאמ' באורך נראה אור ע"י בחי' צמצו' ודין בתחל' כמ"ש בראשית ברא אלקים דוקא כנ"ל דהיינו מפני שיהי' גלוי אור עצמות אא"ס למטה כמו שהוא למעלה ממש (וזהו מ"ש לא יהי' לך עוד השמש כו' כי שמש ומגן הוי' אלקים ולע"ל יוציא הקב"ה חמה מנרתקה כו' שהוא שם אלקים שנק' נרתק להסתיר על שם הוי ששרשו צמצום הראשון שלפני גלוי אור דקו"ח כו' (דהנה כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה שתחלת הרצון שנק' אמירה והוא כאשר עלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא כו' הי' זה עפ"י התעוררו' חסדו העצמי ורב טובו היינו כמו שמטבע הטוב להטיב והוא מפני שחפץ חסד הוא בעצם כו' ובחי' חפץ חסד זה הי' כלול בהעלם עצמותו ממש שזהו התכללות האור וחשך יחד בהיות שההעלם בעצמו' נק' חשך כידוע ואמנם מפני שחסד זה הי' בבחי' א"ס ממש ולא הי' נמשך בבחי' קו"ח כפי הנצרך לבנין העולם הוצרך להעלים ולצמצם אור חסד זה בהעלם עצמותו שנק' חשך סתרו ונמצא היו אור וחשך כלולים יחד עד שיצא לאור גלוי אור חסד זה אחר הצמצום הראשון ואז חשך קודם לאור וכמ"כ מאצי' לבריאה ברישא חשוכא כו' וכך הוא בכל גלוי אור האלקי למטה גם במ"ת ובגלוי הנבואה לנביאים בענן וערפל כמ"ש ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקי' וכן ענן הקטורת ביו"כ כתיב כי בענן אראה כו' אך ורק אור הגנוז לצדיקים לע"ל שנק' אור ז' הימים הוא למעל' מאור חסד עליון שיצא ע"י צמצום הראשון והוא מה שגם החשך יאיר דהיינו כמו שאור החסד הוא בהעלם העצמו' כשאינו בא ע"י צמצום כלל וזהו שההעלם עצמו כמו שהוא מאיר בגלוי אור וזה הי' קצתו בשעת קי"ס דכתיב ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה שדוקא החשך האיר הלילה וכמו לע"ל דלילה כיום יאיר וכידוע שבקי"ס הי' מעין ודוגמא דלע"ל (שהרי הי' חשך למצרים ואור לישראל וכמו לע"ל כשיוציא חמה מנרתקה שהוא שם אלקים דשם אלקים יאיר כשם הוי' שאז צדיקים מתרפאין בה ורשעי' נידונין בה ב' הפכים כא' כמשי"ת בסמוך) והנה בחי' חסד זה שהי' כלול העצמות בהעלם כשיוצא לגלוי היינו כמו שהוא בבחי' א"ס ממש ולא ע"י צמצום הוא הנק' יום שכולו ארוך כו' והוא ענין אריכות דאחד שמאריכין ימיו ואע"פ שהימים הן בבחי' המדות אבל אינן בבחי' גדר וגבול אע"פ שבאים בבחי' התחלקות עבר הוה כו' והוא ענין ועד בחילופי אתוון דאחד שהזמן יהי' נצחי בבחי' נצחיו' דאא"ס ממש וכמ"ש לא יהי' עוד כו' ה' יהי' לך לאור עולם ונק' חיי עולם וזהו הרבותא שבחי' אח"פ דאריכות דאחד שהוא בחי' עצמו' חסדו כמו שהוא ממש כנ"ל יאיר מהעלמו לגלוי בהתחלקו' זמן דימים ושנים