ז, א

הקצוב לו הענין הוא כידוע שניתן לכל אדם מספר קצוב לימי חייו כמ"ש ימים יוצרו כו' והיינו לפי הנצרך לזמן קיומו בעוה"ז לברר בעה"ד טו"ר ע"י תו"מ שלו ועסק עבודתו באוי"ר ובמצות יחוד עליון דק"ש במס"נ באח"פ בכל יום כו' וכתיב ימים יוצרו ולא אחד בהם שאין בכל יום שורה מאור אחדות ה' במס"נ בגופו כמו בנשמתו בב' לבבות הנ"ל דלפעמים אין כח ועצם הנשמה מאיר כלל רק נשארה בהעלם ובחשך שנק' תעלומת הלב כנ"ל ולפעמים מאיר אור אח"פ בלב באמרו ואהבת בכל לבבך כו' ולזה ניתן מספר קצוב לאדם שיהי' ימים ושנים להמשיך בכל יום גלוי אור האלקי בנפשו ובכל עבודתו בעה"ז גם בפרנסתו שיעל' לה' אחד כמו בצדקה וגמ"ח וכה"ג וכאש' נשלם המספר ימים שראוי לו אין לו חיים עוד מלמעלה אך זהו מצד שרש הנשמות ממקור חוצבם לבד שבא בבחי' אדם בבחי' עולם שנה נפש או"כ כו' יש קצבה ומספר ע"ז ע"פ מאמר דו המדה כידוע אבל מצד שרש הנשמו' בעצמות א"ס ב"ה ממש שלמעלה מבחי' אדם מאיר שם מבחי' נצחיות דאור א"ס ב"ה וז"ש את מספר ימיך אמלא למעלה מן המדה הקצובה וכמ"ש יחיינו מיומיים ביום הג' יקימנו ונחי' לפניו שזהו חיי עולם שאחר תחה"מ והוא העוה"ב שנחי' לפניו ממש והוא הנק' יום שכולו טוב כו' וזהו אורך ימי' אשביעהו ואראהו בישועתי ומעין זה ממש היינו ענין מאריכין ימיו ושנותיו למעלה מן המדה הקצובה לו בימים ושנים לפי שעיקר הגבלת הזמן דימים ושנים בא מהתחלקו' דערב ובקר חשך ואור לילה ויום שבאי' במספר קצוב אבל כמו שלא הי' התחלקו' בין אור וחושך וכמ"ש ולילה כיום יאיר כו' כנ"ל אין קצבה לימים ושנים כלל וכמ"ש במ"א על ענין נער הייתי גם זקנתי שרו של עול' אמרו אבל קמי קודב"ה מי איכא זקנה וכן מ"ש ועתיק יומין יתיב כו' והוא בחי' ועד בחילוף דא' שהזמן ג"כ נצחי מצד הארת עצמו' א"ס ב"ה שהוא חי וקיים לעד וכמו שאמרו אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך שזהו בבחי' הא"ס בבחי' ימים ושנים קדמונים דקדמון לכל הקדומים דהיינו בחי' המדות עצמיים שבעצמו' א"ס ב"ה ממש שזהו עיקר מצות היחוד האמיתי שכל אדם מישראל חייב כנ"ל וע"כ במצות ק"ש באריכות דאחד דוקא עי"ז יזכו לאריכות ימים ושני' העליונים שנק' חיי עולם והוא מ"ש יקימנו ונחי' לפניו ממש וד"ל:

(טו) ומעתה יש להבין מ"ש ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך והרי ברכה זו דאהבת עולם פותח ומסיים באהבה ולמה הזכיר יראה אך הנה כל סדר דברי הברכה הוא רק הכנה לב' פרשיות דק"ש ולפ' ציצית שנכלל' במצות ק"ש כמ"ש ברמב"ם והוא מ"ש בתחלה אה"ע אהבתנו כו' בעבור אבותינו הן האבות אברהם יצחק ויעקב שקיימו כל התו"מ ברוחניות כמ"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי כו' כידוע ומכח זה שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים ברוחניות כן תחננו ותלמדנו בקיום המצת בגשמיות אך המצוה הראשונה העקרית ושרשית לכל המצות היא מצות היחוד אלקות בק"ש ולזה אמר רחם עלינו ותן בלבינו בינה להבין כו' וממילא יהיה לנו לב לשמוע לשמור ולעשות כל המצות כנ"ל והוא מ"ש והאר עינינו בתורתיך ודבק כו' שזהו מצות ת"ת וקיום המצות באהבה ודביקות הלב דוקא שנק' כונה ורעותא דלבא והיינו שא' ויחד לבבינו לאוי"ר והל"ל תחלה וייחד לבבינו כו' אלא מפני שכל ענין ברכה זו הוא מה שמסיים וליחדך באהבה ולאהבה את שמך שהוא הכנה לפ' שמע ואהבת שיומשך לנו כח ועוז לזה מאה"ע אשר אהבתנו וזה שחותם בא"י הבוחר בעמ"י באהבה ע"כ הסדר הוא הכל כפי הכתוב בפ' שמע לייחדו באהבה ע"י