ז, ד

לידבק בשכינה אלא הדבק במדותיו כו' הרי העיקר הדביקות וההתקשרו' הוא במדותיו י"ת שהן ע"ס דאצי' והיינו שא' ומה הוא רחום כו' משום שא"א לידבק במהו"ע אור הא"ס ב"ה משום דלית מחתב"כ וכמ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן וכו' וכמ"ש ולאו מכל אינון מדות כלל והדבקיות הוא בדבר המושג במוח ולב כו' ואיך אמ' אליו ולא למדותיו דמשמעו שהדביקות שהוא מ"ש בכל קראנו אינו רק אליו דוקא דהיינו למהו"ע א"ס ב"ה שלמעלה מעלה ממדותיו הנק' י"ס כידוע ובאמת ובאמת לפי משמעות הפסוקים בכמה דוכתי בענין מצות הדביקות הוא דוקא במוה"ע ממש כמו אחרי כו' ובו תדבקון בו ממש וכן את ה' כו' אותו תעבוד ובו תדבק כו' וכן ואתם הדבקים וכן לדבקה בו כו' שכל אלה מורה בדביקות האמיתי שהוא במוה"ע ממש לפי שכל העלאה ובטול והתכללות אינו אלא למוה"ע ממש דוקא וכמו ענין מס"נ בפועל וגם בכח באמרו בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך שזה ודאי למוה"ע כמו אליך ה' נפשי אשא אליך ממש וכמו מי לי בשמים כו' וכך הוא משמעות הפשוט דכל קראנו אליו שהקריאה הוא הבקשה והצעקה וכמו יעננו ביום קראנו וכן קרוב ה' לכל קוראיו שזהו אליו ממש ולא למדותיו וכ"ז היפך המאמר וכי אפשר לידבק בו אלא הדבק במדותיו דוקא מטעם הנ"ל דלמתב"כ כו' וצריך לומר דשניהם אמת כי בפי' קראנו אליו יש ג"כ היפוכו שהוא בחי' הקריאה וההמשכה מלמעלה למטה כמו הקורא לחבירו שיבא אליו ויושיענו כו' כך בכל קראנו אליו שיבא אלינו ויושיענו וכן קרוב ה' לכל קוראיו בעת צרתו וכמ"כ יעננו ביום קראנו וכן משמע בפי' הפשוט בפסוק זה בלשון כי מי גוי גדול אשר לו אלקי' קרובי' אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו דמרישא מובן הסיפא שז"ש כה' אלקינו בכל קראנו שהוא קרוב ונמשך לקוראיו כמ"ש ברישא דקרא כי מי כו' אשר לו אלקים קרובי' כה' אלקינו בכל קראנו אליו וכך הוא פי' הפשוט דקרוב ה' לכל קוראיו כו' ולפ"ז פי' כה' אלקינו בכל קראנו כו' היינו בבחי' ההמשכה והירידה שיקרא ויפנה אלינו וזהו היפך העלאה דאליו ממש הנ"ל וא"כ יתורץ לכאורה בשני מאמרי' הנ"ל שאינם סותרי' זא"ז כלל דמ"ש אליו ולא למדותיו הנק' ע"ס כו' היינו כמו בענין מס"נ שהוא לא לבדו י"ת וכך הוא במצות הדביקות האמיתי הנ"ל ומ"ש וכי אפשר לידבק דביקות זו היינו לימשך ולילך בדרכיו ולא בבחי' העלאה והתכללות אדרבה זהו בבחי' ירידה והמשכה וזהו שא' וכי אפשר לידבק פי' להדמות למוה"ע דלמתב"כ אלא הדבק להדמו' אליו בדרכיו במדותיו שמתפשטי' מעצמו' א"ס ב"ה בעולמות והוא מתייחד ומתקשר בהם ולא על המדות בלבד הכונה לידבק בהן אלא על בחי' עצמו אא"ס שמלובש בהן ובהיות שכאשר אא"ס בא בבחי' השתלשלות דע"ס דאבי"ע כבר הוא מושג בהשג' ותפיסה למקבלים כמו בחו"ב ומדות חג"ת דאצי' שהיו האבו' מרכבה ומשה ואהרן וכה"ג וע"ז אמר על כל איש מישראל ששרשו במדות' דאצי' הדבק במדותיו בדביקות והתקשרות להדמות בדרכיו ומדותיו הגם שהנשמה בע"ג כי הרי בצלם אדה"ע הוא וכידוע בפי' אדם אדמה לעליון ממש והיינו כאשר נדבק במדותיו י"ת ובחכמתו ורצונו שבתו"מ וכה"ג וד"ל אבל במוה"ע לא שייך להדמות אליו כי נבדל מבחי' המדו' וחו"ב שבי"ס כמ"ש ולאו מכל אינון מדות כלל וז"ש וכי אפשר לידבק בו ממש אבל בחי' מס"נ והתכללות ובטול כל עצמו' הנפש שלמעלה מחו"ב ומדת כידוע זהו דוקא למוה"ע ממש וכמו אליך ה' דוקא נפשי אשא נפשי ממש והוא עיקר מצות הדביקות לדבקה בו ממש שזהו כמו הכליון במס"נ ליכלל במוה"ע ממש וכמו לאשתאבא בגופא