ט, ד

שעפ"י הנגלה כמ"ש תמליכהו בשמים וארץ וד' רוחות שלמעלה למטה שעי"ז נמשך אור חדש ממוה"ע ממש וזה בא אחר העלי' והתכללות דיחוד ובטול ע"ס בעצמות דוקא שהוא בחי' היחוד שעפ"י הקבלה דהא בהא תלי' כנ"ל (וע"כ גם מי שתו"א מספיק לק"ש ופטור מן התפלה שיש בכלל מאתים מנה ולענין עמידה וישיבה נהפוך הוא מפני שבק"ש נמשך האור חדש בבחי' הפנימית ובתפלה בבחי' החיציניות] ולהבין ענין המשכת תוס' אור חדש בע"ס דאצי' ביחו"ע דק"ש שבאה ממוה"ע ממש שהוא מקור ושרש להמשכת גלוי תוס' אור חדש בח"י ברכות דש"ע הנה יש להקדים מ"ש ז"ל ע"פ ביום ההוא יהי' ה' אחד כו' אטו האידנא לאו אחד הוא וכן יקשה בעיקר ענין היחוד דק"ש לאיזה טעם הוא המצוה בכונה ביחוד חו"ב בשמות דה' אלקינו שזהו יחוד או"א דזיווגייהו תדיר והוא כבר בא מאור המאציל ונק' תרין ריעין שלא מתפרשין בשביל שפע העולמות וגם היחוד זו"נ שנק' הוי' אחד בכל יום הוא וכן יחו"ת דבשכמל"ו שנק' שמו אחד ובזה תלוי כל עיק' מקור השפע לעולמות וע"כ לא נפס' אורם ושפעם אפי' רגע וא"כ לכאורה גם בלא זה היחוד שמייחדים ישראל בק"ש לא נפסק היחוד עליון כו' אך צריך לומר דמ"ש דאו"א זיווגייהו תדיר ה"ז רק לחדש הישינות בלבד והוא כמו מחדש בכל יום מע"ב שהן חו"ב דאצי' כדי להחיות העולמות במדה הקצובה מכבר עפ"י מאמר קו המדה בראשי' ההשתלשלו' כמ"ש בע"ח אבל כדי שיהי' אור חדש ממש נגלה ממוה"ע שלא לפי ערך המדה הראשונה זהו הנק' תוס' אור חדש וזה אינו אלא ע"י מצות היחוד שבק"ש היותר עליון הרבה מהיחוד התדירי כו' וזהו היחוד הוא בב' תיבות דה' אלקינו כדי להוסיף אור חדש ממוה"ע לא בשביל שפע לחדש האור בעולמות אלא הוא בבחי' יחוד פנימי' ועצמו' דאו"א כמ"ש במ"א וד"ל וענין היחוד בתחלה היינו בחי' העלי' וביטול שמתייחדי' ונכללי' ע"ס בעצמות ממש כמ"ש למעלה בענין איהו וחיוהי חד ע"ד הקבלה ועי"ז אמשיך רוח אור חדש מן העצמות ממש שלמעל' הרבה גם ממקור הע"ס שבקו"ח אז מחמת זה מתבטלים ממציאותן ונק' ע"ס בלי מה בבטול גמור ואז מתכללי' יחד גם באורות הפכיי' והוא ע"י בחי' שם מ"ה מלגיו כו' שמייחד לון ומקשר לון כו' דהיינו שמתייחדי' ואז מתכללים זע"ז וכידוע שמצד גילוי אור הנעלם ומרומם ביותר מכולם יבא האחדו' והשלום וחיבור גם בין ב' הפכי' כמו עושה השלום בין מיכאל כו' שר של אש ושר של מים ואין מכבין זא"ז כך בחו"ג ובחו"ב דאצי' מתכללי' חו"ב דאו"א וזו"נ כו' מצד עוצם הבטול מהארת אור חדש מן העצמות ממש ונמצא זה היחוד בע"ס הגם שבא מצד הבטול ה"ז מחמת גלוי אור העצמות מלמעלה למטה אבל יחוד הראשון שהוא התכללותם ובטולם בעצמות ממש כמו לך ה' הגדולה כו' הוא עליון הרבה שהוא בבחי' ההעלא' עד שאינם במציאות כלל ונק' ע"ס בלי מ"ה אך מחמת זה היחוד העצמי גורם שיומשך תוס' אור חדש מן העצמו' ונעשה יחוד שני שע"י סיבת ההמשכה היפך ההעלאה ומתייחדי' ומתכללי' בעצמ' והוא מ"ש אנת הוא דמייחד לון כו' אבל על יחוד בעצמות אמר אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כלל וכמ"ש לאו מכל אינון מדות כלל אבל מ"מ הא בהא תליא דמהעלאת היחוד בעצמות הוא שנעשה אופן היחוד השני שבא בבחי' ירידה והמשכה בתוס' אור חדש בע"ס כו' ונמצא בק"ש עצמה יש העלאה והמשכה ובחי' המשכת תוס' אור מעצמו' בע"ס דה' אלקינו כו' הוא המקור ושרש להמשכת תוס אור בח"י ברכות בשביל שפע העולמות לחדש דבר מעיקרו בבני חיי ומזוני כמו לרפאות החולה המסוכן ולזון העני שנפסק שפעו ע"פ קו המדה הראשונה וכה"ג בעולמות