טז, ד

אחותי כלה ב' לבבות לב הפנימי ממנה יוצא שפע עליונה לפנימי' העולמות ע"י בחי' מח' ודבור העליון כנ"ל ולב החיצוני להשפיע לחיצוני' העולמו' מראש עד סוף הכל כו' והנה מבואר למעלה (בסי' ב') דסיבת כח הבדלה זו בב' הפכים מן הקצה מתכלית העילוי כו' הוא ע"י חצר הכבד שכלול בעצמו מב' המדרגות ההפכיי' שבלב ע"כ טבעו לחלק ולהבדיל הרוחניות' מן הגשם והגשם מן הרוחני לתכליתם כו' וזהו ענין הרקיע בתוך המים שמבדיל להיות מ"ע רוחני' בתכלית ומ"ת גשמי' כו' וכמשל המסננת שעושה הבדל' בין הדק והגס כו' וכן יובן למעל' בבחי' מ"ע ומ"ת שבאצי' דהנה ידוע דבחי' מ"ע דאצי' הוא בחי' חכמ' עילא' ובינה עילאה דאצילות שהוא בחי' מוחין עליונים למדו' דז"א ונק' מים העליונים כדוגמו' המוחין שבראש דמוח האדם מלחלוחית יסוד המים קר ולח כו' והנה בחי' ח"ע דאצילות מאין תמצא מאין האמיתי שהוא בחי' חכמתו העצמית שנק' ים הקדמוני ומאמר דבראשית שנמשך למוחין במדות דז"א אינו רק חלק קטן נבדל מגדול דלתבונתו אין חקר כידוע ועכ"ז נחשב מבחי' מ"ע רק שהוא סוף מדרגה שבו ומשם יוצא שרש השפע הפנימי' דעלמין סתימין שנמשכים מאותיות מח' ודיבו' העליון כנ"ל אבל בחי' מ"ת הוא בחי' חכמה תתאה שנתמצמם בבחי' קטנות המדות דז"א בשביל שפע חיצוניות הבא ויורד למטה מטה מאד עד שמתהווה שפע גשמית דעוה"ז השפל ונק' מים בוכין מ"ת בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא לפי שנפלו למטה מאד להחיות בריאות שפלים ביותר עד הז' ארצות שמתחת לארץ כמשל החיו' המצומצם בשערו' וצפרנים שגם המה מקבלים מן הפסול' דמי' שבאברי' כמו שנמצא מפסולת הזיעה כו' עד שהובדל כ"כ באין ערוך בין מ"ע למ"ת כלל (כמו שאין ערוך לרוח הבהמה היורדת למטה עם רוח האדם העולה כו' כנ"ל באריכות כי רוח האדם שבפנימי' הלב עולה במוח ושכל שנק' מ"ע ורוח הבהמה כו' הוא שפע הקטנות דלב דפליג לכל שייפין עד צפורן הרגל וכה"ג כי הדם הוא הנפש כו') עד התהוות תענוגי עוה"ז הגשמיי' מאד כמשל התעבו' חיות גשמי מהגסו' שבמאכל שנברר באצטומכא כמשי"ת והיינו מפני שנעשה כח המבדיל בין מ"ע למ"ת ע"כ זה עלה למעלה ביותר וזה ירד למטה ביותר כמשל המסננת כנ"ל והוא מ"ש יהי רקיע בתוך המים כו' דהנה עלה ברצון עצמות המאציל שיהיה הבדלה בין מ"ע דלפני האצילות ובין מ"ת והיינו בין ח"ע וח"ת הנ"ל כי מתחל' היה הכל כא' בלי חילוק ניכר כלל ומפני שסוף מעשה עלה ורצון הפשוט בתחלה שיהי' דוקא תכלית שפלות הבריאה אשר לא היה כמוהו אם לא היה הבדלה כלל ע"כ הוצרך לעשו' כמו מחיצה מפסקת ומבדל' בין מ"ע דח"ע ומ"ת דח"ת וע"י מחיצה זה הובדלו זה לתכלית העילוי יותר מכמו שהי' וזה לתכלית השפלות יותר כנ"ל והוא בחי' פרסא העליונה המפסקת בין פנימיות לב העליון לחיצוניות כו' והיא מ"ש ויעש אלקי' את הרקיע ויבדל בין מ"ע אשר מעל כו' וכמ"ש והמים אשר מעל השמים כו' כדי שיהי' בחי' מ"ת דח"ת יורדי' למטה מטה עד שיהי' בריאה גשמי' בתכלית ההגשמה וממילא מובן שעלו מ"ע לתכלי' העילוי יותר מכמו שהי' תחלה כנ"ל וזהו שא' תחלה יהי רקיע שזהו כמו שעלה ברצון המאציל משום דסוף מעשה כו' ואח"כ ויעש כו' כי הנה הי' צריך לעשות דבר המבדיל שיהי' בכוחו להבדיל עד לתכלית הפנימי' והחיצונית שבמ"ע ומ"ת ומוכרח שיהי' זה הדבר שנעשה בו הבדלה גמורה מורכב מבחי' תכלית העילוי שבמ"ע שיבא בהתלבשו' בתכלי' הגשמה דמ"ת ע"כ יהי' בכוחי להבדיל בפו"מ כנ"ל וזהו ויעש שעשה