יז, א

בו הרכב' זו וכמ"ש במ"א בענין ויסע מלאך האלקי' ויעמוד מאחריהם שזה הי' ג"כ כמסך מבדיל בין ישראל למצרים וכלול מב' הפכי' חשך ואור חשך למצרי' ואור לישראל וכמ"ש ויהי הענן והחשך ויאר שהחשך האיר כו' וכמ"ש במ"א באריכות וזהו כמו בחי' המסך שמבדיל בין אצי' ובריאה שנעשה מהרכבת אור וחשך כמ"ש ויבדל אלקי' בין האור כו' מכלל שמתחלה היו אור וחשך משתמשים בערבוביא כו' וכך גם כאן מ"ש ויעש אלקי' את הרקיע ויבדל ליתן כח למ"ת לירד מטה מטה מאד ולמ"ע לעלו' מעלה מעלה וד"ל:

(ד) ואחר כל זה יובן ג"כ שרש ענין דובחרת בחיים הנ"ל דהנה מ"ש ראה נתתי לפניך החיים והטוב והמות והרע ובחרת בחיים יתפרש בשני אופנים ושניהם אמת הא' דקאי בבחי' עה"ד טו"ר ששם את זלע"ז עשה כו' ויש שם שרש למות ורע לנגד חיים וטוב והוא שנק' עומק רע ועומק טוב וע"ז הזהיר ובחרת בחיים וטוב ולמאוס במות ורע ע"י התורה דבחכמה אתברירו (דהתורה שרשה בעה"ח כמ"ש כי עץ חיים היא כו' וירדה למטה לברר בעה"ד כידוע) והאופן הב' דקאי בעה"ח שלמעלה מעה"ד שנק' חיים וטוב ועה"ד טו"ר שם יש מות ורע וע"ז הזהיר ובחרת בחיים בעץ החיים כנ"ל והוא למעלה מהחזה דלב דז"א ששם בחי' מוחין עליונים דאו"א סתומים ונעלמים והן בחי' מ"ע שמעל לרקיע כנ"ל שאין שם שרש עדיין ליניקות החיצונים שנק' מות ורע (כמ"ש במ"א בענין יעקב משמש במרום) ולמאוס במות ורע היינו כאשר בא בבחי' גילוי למטה מהחזה ששם שרש עה"ד טו"ר שיתכן שם הבירור לבחור בטוב ולמאוס ברע ע"י החכמה ב' האופנים אמת והכל א' וד"ל והנה תחיל' יש לבאר בחי' עה"ד טו"ר (שמתחיל למטה מהחזה בחסדים המגולי' כו') ויובן עפ"י הנ"ל בענין יהי רקיע כו' שהוא כמו ענין חצר הכבד שלמטה מהחזה כו' שבו כח ההבדלה בין פנימיות הלב לעלות למעלה וחיצוניות שבו לירד למטה כמו כן הרקיע מבדיל בין מ"ע כו' ולכאורה אנו רואים שאין שייכות כלל לחצר הכבד עם הלב שהוא למעלה ממנו אלא שייך לשלמטה הימנו שהוא האצטומכא וקרביים ליתן בהם כח המבדיל להבדיל ולברר את המאכל בין הפנימי' והחיצוני' שבו והחיצוניות דוחה לחוץ והפנימי' עולה למוח ולב כו' כדוגמא שבלב ממש שפנימיות הלב עולה למוח וחיצוניות יורד כו' כך הוא בפעולת האצטומכא לחלק במאכל כו' וכל אלה נעשה רק מבחי' כח המבדיל שבחצר הכבד רק שבעליון שבו שם כח הבדלה הרוחני' שבלב ובתחתון שבו כח ההבדל' הגשמיות שבאצטומכא במאכל הגשמי להבדיל בין טוב לרע ממש כו' וד"ל והנה יש להקדים תחילה בענין יהי רקיע כו' במה שהוא מבדיל בין מים למים כו' דהיינו שהוא מבדיל בין עונג העליון הרוחני שבמ"ע הרוחניי' לעונג התחתון הגשמי שבמ"ת הגשמיי' וז"ש בין מים למים היינו בין עונג לעונג כו' וביאור הדברים הנה אנו רואי' בחוש שיש במים הגשמיי' שנק' מ"ת בחי' העונג בהעל' שהרי כל גידולי עונג נגדל ונצמח הכל ע"י המים דוקא שהמים טבעם להצמיח כל מיני תענוגי' גשמיי' שבדצח"ם וכמו שאנו רואי' שגידול כל צמח תבוא' ופירו' האילן הוא ע"י המים דוקא והרי בפרי האילן יש בו טעם מתיקות ועונג זה שבטעם המתיקות גדל וצמח מיסוד הלחלוחית מים שבאילן שיונק מהמים דוקא א"כ בהכרח לומר שיש במי' ממהות העונג בהעלם (והראי' לזה ממה שהמי' טבעם לעשות בחי' הריבוי וההתפשטו' שזהו ענין הטבע של העונג לעשות הריבוי והתפשטות כו' כמו שמנת עבית כו' ולכך הגשמי' מצמיחי' וכל צמיח' שהוא רבוי והתפשטות אינו רק ע"י המים וגם צמיחת הולד ברבוי והתפשטות הוא ע"י מ"נ ומ"ד וכמו כן