יז, ב

חלקי המים שבדם עושין הגידול באברי' ונק' חסדי' המגדילים) ולאו דוקא עונג גשמי כעונג שבטעמי הפירות ותבואות מגדלים המים אלא גם עונג רוחני שבגשם כעונג שבתאות וחמדת עוה"ז הכל ע"י יסוד המים כידוע שכל מי שיש בו מיסוד המים יותר נמשך אחר תענוגי עוה"ז עד גם עונג הרוחני שבחכ' שבמוח גידולו ע"י יסוד המים מרוחני שבמוח שהוא לחלוחית רוחנים (וכן עונג רוחני שבטיפה רוחניו' שבמוח הוא מיסוד המים שבמוח) (וזהו ארץ מגדלת חכמי' כו' דהיינו לפי מהות המים שבארץ דוקא דנהרא נהרא ופשטי' כו' מפני שכל הנהרות שרשן מד' נהרות שנמשכי' מג"ע הארץ כמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות כו' וכידוע) ומאחר שהמים מגדלי' כל עונג התחתון בהכרח שיש בהן שורש ומקור העונג שנק' עונג הנעלם ומזה יובן ג"כ בבחי' מ"ע הרוחנים שמעל לרקיע שבהן מקור כל עונג העליון הרוחני כמו עונג האלקי שבג"ע הארץ הרוחני דכתי' ונהר יוצא כו' שהוא מבחי' מ"ע אמנם הנה ההפרש הוא שבמ"ת יש בהן טו"ר וכתאוה רעה בעונג גשמי וכמו במאכלים ג"כ יש בהן טו"ר שהרי בצמחי התבואה יש בהן פסולת המזיק וצריך בירור לדחותו לחוץ כמו המוץ והתבן וקליפות הפרי שטעמן רע ונדחה העונג שבהן לחוץ וכן ענין אפיית הפת ותיקונו כו' מפני שכל המזונות הן בבחי' עה"ד טו"ר שיש בהן עונג טו"ר כמו ותרא כי טוב וכי תאוה כו' ויצא מזה מות ורע לכל העולם למ"ד חטה היה או גפן הי' הרי היה בו פסולת כמו אשכול של ענבים סחטה שהוא חלק הרע שביין שהוא ענבי רוש אשכלות מרורות כו' להיות ממנו רוצח ושיכור וכמ"ש במ"א וכך אנו רואים בכל תענוגי עוה"ז שגומרים רע או טוב כמו הלחם והבשר אם אוכל אכילה גסה בתאוה רעה יתגשם ויבא לדי רציחה וכעס או זנות כמ"ש מלא כריסי' זינא בישא כו' והוא מצד חלק הרע שבעונג המאכל ואם אוכל בכוונה לשובע נפשו לבד ישבע ויתענג בעונג הטוב שבמאכל ויגרום לו טוב האלקי שבנפשו כמ"ש ר"נ עד דלא אכילנא בישרא כו' וכן חמרא וריחני פקחין ולהיפך ע"ה אסור לאכול בשר וכן אמרו חמר' דפרגית' כו' קפחו י' השבטים כו' וכן כל תענוגי עוה"ז חלק הרע שבעונג עושה מות וכליון וכמו וישמן ויבעט כו' שמנת עבית כו' והטוב שבהן עולה במעלות עונג העליון שמוסיף חכמ' העליונה האלקית וכל זה דוקא במ"ת המגדלים עונג גשמי אבל מ"ע הרוחני אין בהעונג שבהן תערובת טו"ר כלל וכלל רק טוב לבד (וכדוגמ' לזה גם למטה הי' המן שלא היה בו פסולת המזיק כלל וכן לחם הפני' שכולו פנים ולע"ל ג"כ יהיה לחם פנג כו' וכמי שאמרו שתוציא הארץ גלוסקאות הכוונה שלא ע"י בירור במ"ת כי שרש גידול הגלוסקאות יהיה ממ"ע המגדל העונג הטוב שאין בו עונג רע כלל משא"כ לחם דעכשיו כו' וכן בענין התורה שנק' לחם עכשיו מלובשת בעה"ד טו"ר ולע"ל יהיה בבחי' עה"ח שלמעל' מעה"ד וכמ"ש לחם לא אכל כו') וכ"ז נעש' מצד הבדלת הרקיע בין מ"ע למ"ת כנ"ל באריכות אמנם מה שבמ"ת ג"כ יוכל להיות בירור והבדלה בין עונג רע לעונג טוב כנראה בחוש בתענוגי עוה"ז דצח"ם שיבורר עכ"פ העונג הטוב שבהן לעצמו (וכמו בסעדות השבת שאדם אוכל לתיאבון ואינו מזיק כי נבדל חלק העונג שבתאווה הרעה בשבת משום דגם הגיהנם שובת כו' (וכמ"ש בזהר בענין פרש חגיכ' ולא פרש שבתכ' ומבוא' במ"א) שהגיהנם שרשו רק מתאוות ותענוגי' הרעים שבכל חמימו' תאוה זרה שבעוה"ז כידוע ובשבת נבדל הרע מן הטוב) הכל הוא ע"י הרקיע שניתן כח בהבדלה זו מפני שמורכב מרוחניות וגשמיות שבעונג מ"ע ומ"ת כנ"ל וכמ"כ ענין חצר הכבד המורכב מרוחניות וגשמיות שבלב כנ"ל ע"כ יש בכוחו לעשו' הבדלה במאכל בין טו"ר שבו והוא