יז, ד

ולב שמושלל מכל רע אמנם אנו רואי' שגם בלעדי המאכל יש שינויי טבעי הנפשו' בעצם שהן טו"ר שהרי יש ששכלו הכל מטהכלפי דין וכן רצונו ותענוגו רק ברע ודין ויד להיפך שכל תענוג נפשו בטוב וחסד כידוע בטבע העצם לטוב וטבע העצם לרע ואין המאכלים רק חיזוק לפי אופן טבע נפשו אם לטוב או לרע כו' וא"כ הבדלה זו שבלב אינה דוקא לבחי' חיצוניות שבה שיורד רוח החיים להתלבש בדם הוא הנפש ע"י הבירור שבמאכל בטו"ר שבו אלא גם בפנימית החיות בעצם שבנפש שמלובש במוח ולב נעשה הבדלה בין טו"ר שבהן כו' והוא כמו ענין בירור שבמאכל שלא נמצא בו חלק הטוב לבדו בלי חיבור ועירוב החלק הרע מאחר שכל עיקר מהות הנפש נמשך מעה"ד טו"ר כמו המאכל כו' ואמנם מובן מזה למעלה באדם דאצילות שאחר הבירור שאינו כאדם התחתון שבודאי למעלה מהחזה דז"א הכל בבחי' עונג הטוב שבמדות ושכל בלי תערובת כלל והוא ענין עץ החיים שלמעלה מעה"ד כנ"ל ושם יתכן בחי' ההבדלה בב' פנים כמו הבדלת הרקיע כנ"ל דהיינו להבדיל בין בחי' עונג העליון שבכח"ב וחג"ת דז"א שלמעל' מהחזה שאין שם רק טוב וזהו שאמרו אין רע יורד מלמעלה מהחזה כו' לעונג התחתון שבעה"ד כו' שמתחיל למטה מהחזה מלבד הבדלה שבעה"ד עצמו שזהו כמו בירור שבמאכל בטו"ר שבו כו' וד"ל אמנם הנה כמו שמבואר למעלה בענין מ"ת ומ"ע דמ"ת המגדלי' כל מיני עונג בתערובת טו"ר נברר מהם ועולה למעלה העונג הטוב ועולה ומתאחד בעונג הטוב בעצם שבמ"ע שמעל לרקיע כו' (וכמו ביום ההוא יצאו מים חיים כו' וכן מעיינות תהום כו' בשנת ת"ר כו' כנ"ל) כך הוא בבירור המאכל שבאצטומכא עליונה הנ"ל שעולה עונג הנברר הטוב מרפ"ח כו' ועולה למוח ולב העליון דז"א דאצילות ונעשה אור עונג חדש בעונג הטוב שבעצם שבעצמו' ג"ר דז"א ומוסיף שם אור חדש וכמו וירח את ריח הניחו' כריח שמשיב הנפש בעונג חדש כמ"ש בזוהר בפי' ישימו קטורה באפיך כו' והפסולת שלו יורד למטה בע' שרים כנ"ל בפ' ויבדל בין מים למים בין עונג לעונג כו' והיינו מברורי' דרפ"ח כו' אבל עצם העונג שבג"ר דז"א הוא נבדל בערך וכענין הבדלת הרקיע למ"ע כו' רק בלחם פנג או בלחם הפנים במזון המן הי' מלובש שם עונג העליון העצמי הזה (אך מ"ש בזוהר ע"פ באתי לגני אכלתי כו' כמו אכלו רעים או"א כו' אבל באתרי' לאו אורחי' למיכל כלל כו' זה קאי בבחי' הבירורים ששרשם בח"ס דא"א ששם מקור כל הבדלות והוא בחי' קרומא דאוירא כו' כנ"ל שחיצוניות ח"ס יורד למטה לברר ונק' מ"ת ופנימיות ח"ס שמעל לקרומא זה נק' מ"ע ששם אמ' באתרי' לאו אורחי' למיכל כלל גם לא בעונג שכולו טוב כלחם פנג ולחם הפנים ומן וכה"ג שזהו עכ"פ נק' עונג מורגש ופנימי' ח"ס שם עונג הנעלם בעצמו' וכמ"ש במ"א בענין לויתן כו') וזהו ההפרש בין ימות המשי' לעוה"ב שימו' המשי' בא עונג העליון העצמי הנ"ל בבחי' עונג מורגש כמו א"י שתוציא גלוסקאות וכלחם פנג וכה"ג משא"כ העוה"ב הרי אין בו אכיל' ושתיה כלל כמ"ש באתרי' לאו אורחי' למיכל כלל כנ"ל כי יהיה אז התגלות עצמיו' השעשועי' שמצד עצמו ממש הנק' עונג הפשוט הנעל' בעצמותו ממש ונק' מנוחה לחיי העולמי' בחי' מנוחה עצמי ממש ולא מצד הבירורי' כלל ונק' יום שכולו שבת או יום שכולו טוב עצמי ופשוט כו' משא"כ עונג מורגש גם שהוא כולו טוב כמו לחם פנג עכ"פ מורכב היא בחומר וצורה אור וכלי כו' כלויתן ושור הבר לצדיקים כמ"ש במ"א בענין לי נאה לברך כו' (ובשבת יש הארה מב' המדרגות הללו דעונג מורגש מסעוד' השבת ועונג הנעלם מתפלות השבת כמ"ש אז תתענג אז דוקא והוא יום שכולו שבת שבכל שבת שמתענג על ה' למעלה גם מקוצו של יו"ד שהו' כתר דחכמה כידוע והוא משום שבו שבת וינפש