יח, ב

דפעור בעבודת' להיות נמשך להם מפסולת העונג העליון כו' כנ"ל והנה מבואר למעלה שבחי' מ"ע שלפני הרקיע כו' נבדל בערך ממ"ת בזה שאין שם שרש לבחי' עונג רע כלל וזהו יהי מבדיל בין עונג לעונג כו' והוא שרש התורה כמו שהיא קודם שנברא העולם שנאמר ואהיה אצלו כו' בחי' שעשועי' העצמיי' שבהעל' עצמותו והיינו בחי' המ"ע דאורייתא גם לאחר שירדה מן השמים למטה ונקרא עץ החיים שמלובש בעה"ד טו"ר לברר בירורי רפ"ח כו' כנ"ל וזהו ונשב בגיא מול בית פעור כי בגיא זה הואיל משה לבאר את כל התורה כולה וחזרו על כולה לקבלה משרש' הקדום מפנימי' העונג העליון שבח"ע הנקרא מ"ע וזהו ממש למול ולנגד הקליפה דפעור כפנים של אדם שהוא מול העורף כך מה שנשב בגיא זה היה מול בבחי' עיקר הנקודה המנגדת לע"ז דפעור וד"ל ובכל הנ"ל יובן ג"כ מ"ש כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם דהנה התורה נקרא לחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי תשב"כ ותשבע"פ וזהו עכשיו שירדה בעה"ד טו"ר לברר בירורים וה"ז כמו הלחם שנברר ממנו הפסולת והמובחר עולה למוח ולב ועושה תוס' מוחין כו' וכמ"ש ולחם לבב אנוש יסעד וקאי בלחמה של תורה דוקא [ולזה מכריזין אשרי מי שבא לכאן להנות מזיו עונג העליון דאצי' ותלמודו בידו שלמד בעוה"ז דוקא כשמילא כריסו בלחמה של תורה הנגלית בתלמוד ופוסקים דוקא כמ"ש במ"א) ושרש התורה הוא בעה"ח לחם מן השמים כמו המן (שלזה ניתן להם המן ך' יום קודם מ"ת כמ"ש למען אנסנו הילך בתורתי כו' פי' כדי שיוכלו לברר בלחם דתורה שבאה בעה"ד כמ"ש במ"א)ומבואר למעלה דלחם מן השמים כמו שנקרא לחם פנג או לחם הפנים וכה"ג הוא בבחי' אכילה עכ"פ והוא בחי' עונג מורגש אבל במשה נאמר לחם לא אכל כלל וכעוה"ב שאין בו אכילה כלל וכמ"ש בזהר באתרי' לאו אורחי' למיכל כלל מטעם שהוא פנימיות עונג הנעלם בעצמות ממש כנ"ל וזהו כי לא על הלחם לבדו וקאי בלחם דתורה (וגם כמו שהיא בשרשה בעה"ח שנקרא לחם מן השמים שזהו המן שבו נאמר פסוק זה בפ' עקב למען הודיעך כי לא כו' יחיה האדם דלעילא שהוא בחי' ז"א שממנו יבא לו מוחי' חדשים מפנימיות מוחי' דאו"א אבל לא על הלחם הזה לבדו יחיה במוחי' חדשים הללו כ"א על כל מוצא פי ה' דוקא והוא בחי' הדבור שבתורה שקול הדבור דתורה בו מלובש מעצמות שעשועים העליונים שבעצמות חכמתו הקדומה שלפני שרש כל האצי' כמ"ש ואשים דברי בפיך לנטוע שמים עליונים וכתיב את ה' האמרת כו' ומוצא פי הויה דז"א בתורה דוקא כמארז"ל ג"ש יושב הקב"ה ועוסק בתורה בקול ודבור כו' ועי"ז נמשך מהעלם העונג שבעצמותו בעונג עליון זה שבח"ע שבתורה שנקרא לחם ולזה לא אמר שאין הלחם של תורה כלום רק שלא על הלחם לבדו עיקר כ"א על כל מוצא פי ה' שבתורה יחיה האדם ע"י הלחם (ובמשה שנא' לחם לא אכל היינו כמו לע"ל שאין בו אכילה כלל רק מוצא פי ה' לבדו כמשמעו' פשט הכתוב הזה וקאי לע"ל דכתיב יחיינו מיומים ע"י לחם דתורה במוחי' דאו"א ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ממש כמ"ש במ"א):

(ו) והנה מעתה י"ל בפי' פסוק ראשון דק"ש שמע שם ע' רבתי הנ"ל דהנה כתיב כי עמך מקור חיים כו' ומשמע שיש מקור לחיי' העליונים הנ"ל דכתיב ראה נתתי לפניך את החיים ואת כו' וממ"ש כי עמך מקור חיים כו' משמע שיש גם בחי' מקור למקור החיים והטוב העליון שלזה אמר כי עמך מקור חיים כידוע ולהבין זה הנה תחלה יש להבין מהו ענין עיין רבתי דשמע בהיות מבואר למעלה [בסי' ג'] בפי' לך ה' הגדולה כו' שזהו בחי' עליות המדות שבלב דז"א