יט, א

גדולת עצמות אא"ס שמדותיו העצמיי' ממש כמשל המדות הנטועי' בעצם הנפש כנ"ל אין להן שיעור למעלה מעלה כו' וכך אין להן שיעור בהתפשטות למטה וז' מדות הללו המה עצמיי' ופשוטים למעלה מהתחלקות עדיין ומה שנק' ע' רבתי ואות הע' כלול כ"א מי"ס היינו שכלולים בהעלם עדיין להיות שעתידין לצאת מן מן העלם עצמותן לידי גלוי במוחא ולבא ששם מתחלקי' לע' ממש ע"כ הז' מדות נק' בשם ע' שכולל בהעלם כל התחלקות פרטיות שלהם כו' (והיינו מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בגילוי רצון כו' כדמיון החושב מה שיצייר שיש אופן מוגבל במח' איך לצייר אך א"כ איך נק' עצמי' בלתי מוגבלים ודאי גם זה אמת דמצד עצמן בלתי מתחלקים ואעפ"כ באין לידי גילוי והתחלקות שהוא כמו התפעלות הרצון שבאיש הטוב להטיב שמוכרח שיש בתחלה בעצם מקור להתפעלוק רצון זה בפ"ע דוקא וכן מקור להתפעלות שכולו לטוב בפ"ע ועכ"ז עצם הטוב בלי התחלקות כלל וכלל וכמ"ש במ"א בביאור דבר זה המאמר מה ששיער בעצמו בכח כו' מאחר שבעצמו בחי' א"ס ממש איך שיער בעצמו מה שבגילוי שהוא בא בהתחלקות וריבוי והתירוץ שב' מדריגות הן הא' ידיעת עצמו ממש והב' מה שבידיעת עצמו יודע לשער מה שחוץ ממנו ואע"פ שאינה ידיעה שחוץ ממנו מ"מ יתכן בזה מקור להתחלקות עכ"פ ואעפ"כ איהו וחיוהי וגרמוהי חד באין שינוי כלל וכלל כמ"ש שם וד"ל) ובכל זה יובן פי' כי עמך מקור חיים שהוא בחי' מקור למקור כנ"ל דהנה י' מאמרות שמחיה העולמות בע"ג נק' בחי' חיים התחתונים ובחי' מדות דזו"נ דאצילות עם בחי' המוחין שבמדות נק' חיים העליונים דאצילות ונק' עץ חיים כלומר מקור להתפשטות החיות דעולמות שבא מגבול מבחי' הדבור העליון שזהו רק התפשטות האצילות כמשל פעולת תנועת גלוי חיות ביד מכח הפועל שביד שנק' כח המניע בשם עצם ונק' חי בעצם כידוע בפי' חי העולמים שהוא בחי' צדיק עליון יסוד ז"א וכך הן כל המדות עד גם בחי' מוחין שבמדות דבינה וגם מדות שבחכ' נק' חיים העליונים כידוע דבינה דאצי' נק' ג"כ אלהים חיים רק שהוא בבחי' חיים העליונים דז"א ונק' חיי המלך כו' וכן כתיב והחכמה תחיה כו' אמנם יש בחי' מקור למקור דע"ס דאצי' דהיינו בחי' מקור הראשון למקור השני לע"ס דאו"א זו"נ דאצי' הנכלל בשם חיים העליונים וע"ז אמר כי מעך מקור חיים פי' חיים הללו הן אורות וכלים דע"ס דאצילות הגלויו' מהעלם עצמו' המאציל והגם שנק' מקור לחיים התחתונה אבל באצילות לא נק' מקור כלל כו' ומקור חיים העליונים דע"ס דאצילות הוא בחי' ע"ס הגנוזות בעצמו' שהן מדותיו העצמיי' כנ"ל וזהו מקור א' ומקור למקור זה דהיינו לע"ס הגנוזות בעצמות שנק' מקור חיים דאצילות ע"ז א' כי עמך מקור חיים כלומר עמך בטל מקור הע"ס דאצילו' הנק' מקור החיים והוא בעצמותו ממש דלאו מכל אינון מדו' כלל גם לא בהעל' (כנ"ל דמה ששיער בעצמו בכח כו' הוא צמצום עצמותו ממש כו') וכערך גילוי התנועה מכח המניע כך ערך גילוי המניע לגבי עצם הנפש שמאירים בטרם שיניע וכך ערך גילוי עצם אור זה להחיות הגוף לגבי עצם הנפש בטרם שתחיה חיי בשר כו' נמצא ג' מדרגות יש כאן גילוי התנועה ועצם כח המניע בטרם שמניע ועצם אור החיות דנפש והד' עצם הנפש ממש וכך יובן למעלה בפי' כי עמך מקור חיים גם מקו' למקור חיים העליונים דאצילות המתגלה בבי"ע שהן ג' מדריגות עד העצמות ממש הא' גילוי התפשטות האצילות בבי"ע והב' אורות דע"ס דאצילות והג' ע"ס הגנוזות בעצמו והד' בחי' עצמו' המאציל ממש דלאו מכל אינון מדות כלל שע"ז אמר לך ה' הגדולה כו' (שהרי גם הע' רבתי ג"כ בטל בעצמותו ממש כמשל ערך ביטול עצם המדות שבנפש לגבי בחי' עצם יחידה שבנפש