יט, ד

מקום כידוע בענין הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כמ"ש הנה מקום אתי עד רום המעלות וד"ל ומ"ש תמליכהו הוא מל' דתבונה ומל' שבדבור שכוללי' ו"ק דמדות שמלבישים אותם כנ"ל וד"ל (ואמנם עדיין יש להבין למה הד' רבתי באחד והע' רבתי בשמע ואיך יתחברו כא' להיות נק' עד כנ"ל דהנה לכאורה אינו מובן בענין ע' רבתי שהן המדות העצמיי' כנ"ל אחר שנתבאר למעלה בענין נעוץ תחילתן בסופן שהשכל ומדות נק' מעבר לבד ובכאן עיקר הכוונה בתחילת הרצון שנעוץ בסופא דמח' כנ"ל והמדות אינן תחלת הרצון והענין הוא דיש הפרש בין מדות סתם למדת הללו שהן עצמיי' דהיינו שכלול כ"א מיו"ד דווקא דלכך המספר ע' שזהו ע"י בחי' כח"ב שבכל מדה והוא הרצון שבכל משה ששרשו בעצם תחלת הרצון הפשוט ולכך הע' רבתי דוקא וזהו פי' שמע שם ע' דוקא כי בירור דרפ"ח ע"ע שם ב"ן גי' שם כמו ויעש דוד שם כו' נק' סוף מעשה שעלה במח' ורצון בתחלה וכענין במי נמלך בנשמתן של צדיקי' כו' והיינו פי' וענין מח' בתחל' הוא בחי' ד' רבתי שנק' תבונתו שנעוץ בתחלת המח' והרצון ובתיבת שמע הוא העליי' דסוף מעשה במח' הראשונ' והד' רבתי הוא מח' הראשונה וזהו ע"ד כו' שנשלם תחל' המח' ע"י ברורי' דרפ"ח כו' שזהו ע' רבתי דתוהו שבזה היה עיקר תחלת התענוג ורצון הנעל' הפשוט בתכלית והגם שבתיבת אחד הרי אח' זה היא בחי' ט"ס דז"א שהוא שם מ"ה שנק' ז"א שמברר לב"ן (והיינו ג"כ ז' רקיעי' וארץ כו') והוא המשפיע למל' (כמ"ש במ"א בענין וע"ד בחלופי אח"ד שמא' דאחד נעשה וי"ו במל' ומן הח' ע' והד' אחת היא כנ"ל הטעם) הנה כל זה נק' בחי' מעבר כדי שיהיה נשלם המח' והרצון שבתחלה ולכך כל פסוק זה מתיבת ישראל עד ד' רבתי נק' מעבר שעי"ז יאיר התחלת רצון ומחשבה שבע' רבתי בסופא דמח' בד' רבתי וכידוע בכללות הכוונה בתיבת ישראל שי"ר א"ל בחי' כתר דחכמה שנק' אל והוא שרש היחוד דחו"ב שזהו ה' אלהינו ואח"כ ה' אחד יחוד זו"נ וכמשי"ת בסמוך כל זה נק' אמצען כו' כי גם מה שישראל עלה במח' כמשי"ת לא נק' תחלת הרצון רק מה שע"י ישראל שעלה במח' בא לידי סוף מעשה בברורי' דרפ"ח כו' ע"י תו"מ שלהם דוקא ולכך א' שמע ישראל דוק' וזהו עד הוי"ה בכם דוקא וד"ל) ועדיין יש להבין בענין הד' שהוא מפני שמלביש לתנה"י לבד ולכאורה עיקר תחלת הרצון במדות העצמיי' חג"ת ולא בנה"י כו' אך הענין הוא מב' טעמים הא' דבחג"ת קודם שבאו להשפעה שנק' נה"י אין זה סוף הרצון עדיין ותחלת הרצון אינו רק בסופו שהוא דוקא כאשר בא לידי שפע וגם בכליות יועצות איך להשפיע ששקול הדבר ולא נגמר עדיין ה"ז לא נק' סוף לרצון כי לא ידוע עדיין האיך יבא הרצון בפ"מ שא"א למעשה להיות בשיקול רק באופן מיוחד דוקא ולזה בחג"ת שהן בעצם עדיין לא נשלם התחלה רק בנה"י והטעם הב' הוא מצד בחי' הת"ת שהוא המכריע ששם בא גילוי אור הרצון לקו והמשכה כוללת ב' קווין שברצון ימין ושמאל כא' ששם דווקא מאיר מעצם נקודת הרצון טרם שמתחלק כידוע אך א"כ היה ראוי הלבש' זו בחג"ת דוק' אמנם מטעם הא' שהן המדות בעצם והעיק' של תחלת הרצון הוא בהשפע' ולזה א"א להיות לא בחג"ת לבד ונה"י לבד כ"א בשליש אחרון דת"ת בצירוף עם נה"י דהיינו דוקא בחי' הכרעת הת"ת הבא לענין גילוי השפע של המדות ולא ההכרעה בעצם המדות לבד שזהו ענין שליש האחרון שנק' נה"י שבת"ת כו' כידוע ומבוא' במ"א ואז נשלם תחלת הרצון בהגיעו להכרעה שבבח"ת לבא לידי סוף מעשה ע"י שפע המדות בנו"ה ומשם ליסוד ואז דוקא נתחבר תחלה בסוף וזהו ענין הד' שמלבשת לתנה"י