כ, א

דוקא (ומ"ש תמליכהו בשמים ובארץ היינו בחי' מעלה ומטה שנק' תחלה וסוף שמתחברים כא' בד' רבתי מטעם שנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן ולא באמצען כנ"ל וד"ל והגלוי הוא הדלי"ת ובהעלם מתחבד בו מעל' ומטה דשמים וארץ שכלול בד' דהיינו ד' רוחות העולם עד רום המעלות וד"ל):

(ח) והנה מעתה יש להבין בכללות ענין הפסוק דשמע ישראל מה שנזכ' ב"פ הוי"ה כנ"ל ומהו ישראל לכאן באמרו שמע ישראל דווקא ה' אלהינו כו' והנה תחלה יש להקדי' ההפרש בין אחד ליחיד והוא ענין ב' פעמים הוי' הוי' הא' בבחי' יחיד והוי' ב' בבחי' אחד והיינו שיהי' מיחיד אחד הוצרך להוי' ב' וע"ד המבואר במ"א בענין ויקרא ה' ה' כו' וההפרש בין אחד ליחיד ידוע שזהו עד"מ מספר א' המנוי שכל איש ואיש שנמנה במספר נק' אחד גם שיבא שני אחריו ונק' שני לראשון גם השני נק' אחד וגם הג' והד' ונק' מספר אחדי' דהיינו שהגם שבצירופ' יחד יקרא זה ראשון וזה שני וזה שלישי היינו כשיבאו בסדר זה אחר זה אבל כל א' לעצמו נק' א' מפני שאין שני לו כאשר לא יתאספו יחד אלא כל אחד על מקומו וגם כשבאין במספר נק' א' המנוי מטעם זה ולשון אחד שמתאחד ם זולתו היינו בצירוף עו' א' שיקרא שני לו לכך יקרא א' כשהוא לעצמו משא"כ כשאין דבר לספר עמו כלל רק הוא לבדו איך יקראוהו אחד מל' אחדות או מענין א' המנוי במספר אחדי' שיבא בצירוף וחיבור מאחר שאין איש אחר זולתו כלל ולזה יקראוהו בל' יחיד זאין לו שיתוף וחיבור במספר כלל וכלל ועכ"פ יובן מזה שיפול לשון אחד גם בצירוף רבים כשהם מתאחדים כאיש אבל ביחיד לבדו לא יתכן לשון אחדות וחיבור כלל מאחר שאין לו חבור מתחלה רק הוא לבדו וכמו"כ יובן שיוכל להיות ענין האחדות בתחלה דהיינו לא שנתחלקו והיו לאחדים אלא שכולל הריבוי בעצמו והיו לאחדים בתחלה כאילו אין בהן חילוק כלל ואח"כ מתחלקי' ויוצאי' כ"א בפ"ע כמו עד"מ מספר אלף שכולל עשרה חלקים ממאות ומאה חלקים מעשירות ואלף חלקים מאחדים הרי כלולים כא' ממש במספר אלף ואח"כ יוצאים לגילוי התחלקות וכן אלף איש שמתחלקים במספר וכה"ג וכל זה לא יתכן בלשון יחיד שאין בו בחי' ריבוי וחילוק גם בתחל' שיפול בו לשון אחדות המתאחד בכלל לבא לידי פרט אלא יחיד הוא בעצ' בלתי יקרא כולל הריבוי כלל לפי שהוא יחיד בעצם דהיינו בלתי מתחלק בעצם והדמיון לזה עוד יובן ממה שנק' פשוט ומורכב שהמורכב יש בו התחלקות בעצם הגם שכלולי' ומתאחדי' בו והפשוט בלתי מתחלק בעצם כלל וא"א לומר שיכלול ההתחלקו' כמו המורכב מאש ומים הרי יש בו בהכרח מחלקי המים והאש ברבוי הכולל ויבואו להתחלקו' גמורה כשיוציאו בגילוי כל פרטי החלקי' משא"כ עצם הפשוט ממים או אש לבדו שלא יחולק גם בעצ' כלל כו' וכך הוא בכחות הנפש עם עצם הנפש ובכל כח בפ"ע יש הפרש זה בין העצם שבו שבלתי מתחלק למורכב שבו שמתחלק כמו בנקודת עצם התקשרות הנפש מה שנק' בשם התפעלות עצמיות הגם שבלתי מתחלק עדיין לגילוי רצונות פרטיים לדבר שנפשו קשור' בו בעצם כמו התקשרות עצמיות דאב לבנו שבלתי מתחלק עדיין לפרטי חלוקי התפעלות רצונות באהבתו זאת אבל ממילא הרי מזה דוקא יבא גילוי התחלקו' רצונות באהבה עצמיים זובב' הפכים לטוב ולרע והכל א' מצד התפעלות העצם דהיינו מה שמתפעל ברצון להטיב לו וההיפך מזה שמתפעל ברצון להרע לו כדי שיטיב מעשיו שזהו נקרא גבורה שבחסד שהוא רק מצד האהבה ובנקודת התפעלו' עצמיו' התקשרותו אינם נגלים ב' הפכי' הללו עדיין כי אין שם גדר התפעלות