כב, א

נמצא התהוותו בפרט כידוע א"כ ודאי בהכרח לומ' שכל פרט רצון ורצון לרצון וכל מדה בפרט הי' כלול תחלה בהעל' ברצון זה הכללי לעסק הזה בכללותו רק שלא היה ניכר אז ואח"כ יוצא לידי גילוי מהעלמו ושרשו בכללות הרצון כו' ועכ"ז כשנסקרים כא' בסקירה א' הרי אין כאן התחלקות ניכרת כלל וכאילו המח' הזאת הכללית מח' א' פשוטה בתכלית כמו כל עצם פשוט שבלתי מתחלק כלל כנ"ל ובאמת יש בו התחלקות בהעלם עכ"פ ועתיד לצאת לידי גילוי נמצא ממוצע הוא מב' דברי' הפכיי' במה שהוא כמו עצם פשוט בלתי מתחלק וגם יש בו התחלקו' כל הפרטי' בהעלם וסובלם בסקירה א' זו ביסוד והתכללות גמורה כאילו אין בו מציאות התחלקות כלל ועוד יובן בזה שאין בו הפרש בין תחלה לסוף כי במח' כללית לא נודע מי הראש ומי הסוף מאחר שאין בו התחלקות ניכרת עד"מ תחלת העסק דמו"מ וסוף גמרו שנק' תחלת המח' וסוף מעשה שנק' סופא דמח' נסקר כא' ממש בכללות הרצון ומח' וכללות העסק דמו"מ דהיינו מה שבסוף מעשה ובתחלה הכל כא' בא ברצון זה הכללי ונעוץ תחלתו בסופו וסופו בתחלתו מבלי שימצא ראש וסוף אלא שניהם כא' ממש נסקר בסקירה א' תחלה וסוף כא' כמו עיגול הכדורי שמקיף לקו ההולך ביושר מעליונו לתחתיתו שסובב בשוה לעליון ותחתון שבו מבלי ימצא ראש וסוף כידוע וכך הרצון ומח' הכללי' הסובלת תחלה וסוף יחד הוא כעיגול רוחני וע"ד משל המצייר דבר מה במח' בכללותו מתחלתו לסופו בבת א' מבלי שיוקדם קצתו מקצתו במחשבה אלא מציירו בכללותו יחד שהוא נסקר מראשו לסופו בשוה ממש כידוע והדוגמא מכל זה יובן ביאו' ענין המאמר דבמח' אחת צופה ומביט עד סוף כל הדורות שנק' מח' הכללית למעלה וכמ"ש בע"ח שזהו בחי' מקיף הכללי שמקיף לכל ההשתלשלות דקו מראשו לסוף העשיה בבת א' דהיינו מה שבא בהתחלקות רבות בע"ס דא"ק שהוא כמו רצון לרצון וע"ס דא"א וע"י ואו"א כו' עד סוף הכל בסוף העשי' הכל נסקר בסקירה א' במח' כללי' הזאת שנק' מקיף הכללי' שבו ודאי אין התחלקו' נכרת כלל מתחל' לסוף וצופה במח' אחת לכולם יחד בשוה ממש ולכך נק' מח' אחת דווקא שהוא כעצם מח' או רצון כללי פשוט בתכלית כנ"ל במשל רצון הכללי למו"מ כו' ויש בו דבר והיפוכו שהרי ודאי כלול בהעלם במקיף הכללי הזה שנק' מח' כללית מכל פרט ופרט דאבי"ע (וכמ"ש במ"א בענין כל היצור לא נכחד ממך כו' כי הוא צוה לפרט במח' הכללי' כו') וגם מובן שנעוץ תחלה וסוף שבקו וחוט הכל כא' במח' זאת הנק' בחי' מקיף כללי דהיינו שנסקר בסקירה א' התחלה וסוף דהיינו תחלת הרצון לרצון עד סוף מעשה שבמל' דמל' דעשי' כו' וזהו מגיד מראשית הקו אחרית הקו וגם מקדם לקו אשר לא נעשה כו' והוא בעצמו' אא"ס שלפני הצמצום שהמדות עצמיי' דשם נק' יום שכולו ארוך בלי תחלה וסוף כלל כנ"ל (בסי' טית) ולכאורה אין זה מובן דודאי מגיד מראשית אחרית יתכן לגבי בחי' מקיף הכללי' בחי' מח' אחת הנ"ל שכולל תחלה וסוף כא' ממש כמובן ממשל הנ"ל אבל מקדם למח' הכללית אשר לא נעשה גם לא בכלל איך מגיד וגם הכונה שגם מקדם אשר לא נעשה הוא מגיד כמו מראשית אחרית והרי אין שם בחי' תחלה וסוף כלל כנ"ל אל הענין הוא משום דמח' זו הכללית בחי' ממוצע דהיינו שכלול מדבר והיפוכו שנרא' כעצם פשוט בלתי מתחל' וגם יש בו התחלקו' בהעלם כנ"ל ולזאת במקיף זה שכולל הכל כעצם א' פשוט בלתי מתחלק כלל יאיר בו מבחי' יחיד העליון שלפני הקו כו' שהן כללות עצם מדותיו שנכללים ביחוד עצמי ביחיד עצמו כנ"ל בענין אנת הוא חד כו' דאע"פ שגם המדו' העצמיי' הן בהתחלקות בפרט הרי מצד בחי' העצם של כל מדה אין בהן התחלקות כלל כעצם פשוט שבלתי מתחלק ונכללים ביחיד בעצם