כב, ב

כנ"ל וזהו ומקדם אשר לא נעשה שהוא במדות שבעצם אור א"ס שלמעלה גם מרצון קדום גם לא נק' מרום לרצון כללי' הנ"ל (אלא הוא רצון המוחלט בעצמו שנכלל בעצמו ממש והיינו מה ששיער בעצמו בטה"ע כנ"ל) מ"מ הרי אין באין בבחי' יחוד כללי במח' כללית הנ"ל להיותו ג"כ כמו בחי' עצם פשוט במח' א' פשוטה וכוללת כל מה שעתיד להתחלק בגלוי והיינו מפני בחי' הארת המקיף עליון שלפני הצמצום שכולל כל המדות שבעצם בבלתי מתחלק וכמ"ש אנת הוא חד ועכ"ז יש בו כח מה שעתיד לצאת בהתחלקות כו' ונק' ג"כ מח' א' הכוללות כל התחלקות המדות העצמיי' מתחל' לסוף ולא מתחלה לסוף ממש שהרי אין שם בחי' תחל' וסוף רק מתחלת הרצון הפשוט לסופו כמו כאשר עלה ברצונו הפשוט אנא אמלוך כידוע וד"ל וזהו שמקדם אשר לא נעשה הוא ג"כ מגיד מראש לסוף כמו מראשית הקו לאחריתו משו' דהא בהא תליא דמצד מח' אחת שבעצמו' הטה"ע שכולל שם יחד נמשך ג"כ בחי' טה"ת זו לכלול תחלה וסוף ממש וכנ"ל דמקדם זה הוא אמיתית המקור לתחלה וסוף שברצון הקדום כו' מאחר ששיער בעצמו בכח כדי שיבא בפ"מ כו' (ויובן כל זה בקיצור עד"מ מרצון כללי המוחלט בעצמו שממנו דווקא מתהווה בבחי' רצון ומח' כללית בגילוי אח"כ ואין ההפרש ביניהם רק שזהו בהתכללות גמור בעצמותו ועכ"ז כולל תחלה וסוף שיבא אח"כ אבל במח' הכללית כולל תחלה וסוף ממש והא בהא תליא והיו לאחדי' ממש) ואחר הקדמה הזאת יובן איך שע"י ישראל דווקא יהי' ה' אלקינו דבחי' יחיד ה' אחד בלי שינוי כלל כנ"ל והוא לפי שישראל עלה במח' היינו בבחי' מח' אחת הכללית הנ"ל שנק' מקיף כללי לכל ההשתלשלות דקו מראשו לסופו בשוה ממש ושרש מח' זו הכללי' שהיא כעצם א' פשוט הרי הוא בבחי' יחיד שהוא יחוד עצמי שבעצם מדות שבעצמו' ממש כנ"ל (ועד"מ מרצון המוחלט הנ"ל כשבא לגלוי כו' כנ"ל) והנה פי' ישראל עלה במח' היינו בבחי' עליי' והגבהה דהיינו שכל המח' כללית הנ"ל לא הי' רק בשביל ישראל זה דווקא וכמארז"ל ז' דברי' קדמו' במח' וישראל קדמו לכולן כו' וכמו במי נמלך בנשמתן של צדיקים כו' דהנה וודאי הגם שבמח' הכללי' נכלל תחלה וסוף כא' ממש כנ"ל מ"מ בהכרח לומר שיש בכללות המח' נקודה פנימי' ותמצית המכון שלזה עלה במח' זו בבחי' כללית עד"מ מח' הכללית במו"מ או בבנין הנה ודאי שכל אותה המח' הכוללת ראש וסוף יחד יש בזה איזה מכוון פנימי ונעלם הכל בכללות המח' בלתי נודע איה מקומו של הכוונה הפנימית כמו בעסק כללי דמו"מ שהמכוון ממנו הריוח שיתענג מאוד מזה שזהו המכוין מן התחלה וסוף לאחר גמרם כא' וכן מתכלית מעשה בנין ביתי שהמכוון עונג שיגיע לו ממנו וכה"ג למעלה מעלה עד רום המעלות ויובן מזה בכללות המח' האחת הנ"ל לאחר גמרה כמו וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד שזהו העונג המגיע מכללות מח' זו וידוע שזהו מ"ש ישראל עלה במח' דהיינו ענין הכוונה הפנימי' שיגיע מכללות המח' האחת הנ"ל עלו ישראל במח' זו בבחי' פנימיות המכוון שבה ולהיות כן ע"י בחי' ישראל זה דווקא יהי' יחוד המדות דיחוד עם יחוד המדות דא' שוה ממש בלי שינוי כלל בין קודם הצמצום לאח"כ לפי שבודאי גם בבחי' שרש מח' כללי' (הנק' טה"ע) כמו ששיער בעצמו כו' ודאי הי' ג"כ מכוון פנימי שהוא תכלית העונג ושעשועי' העצמיי' שיבא מכל זה שעלה ברצונו ומחשבתו בכלל בעצמותו עדיין (הנק' רצון המוחלט בכלל כולל כמה פרטי') ושם א' מישראל עלה במח' ג"כ וכמ"ש במי נמלך פי' במי נמלך בעצמותו ממש אם הרצון יוחלט בעצמו בכח כו' וישראל זה עלה בפנימי' העונג לרצון ומח' הכללית שבעצמותו ממש הנ"ל ונמצא שכאשר ישראל זה ירד למטה בעול' העשי'