כג, א

כל פרטי התחלקות ענינים נבדלים לאין שיעור ועכ"ז במח' זו עצמה לא ניכר שום התחלקות כלל עד שנקראת בשם מח' א' פשוטה בתכלית והדמיון לזה מבואר למעלה בשני דברים הא' כמו עד"מ כאשר עולה רצון כללי למו"מ או בנין גדול שעולה כללותו לבד כו' והב' כמו שמצייר דבר מה בכללותו בלבד כו' ושני הדמיונות הללו מורי' ענין וכוונה א' שהוא סובל ב' הפכי' פשוט ומורכב שהרי הרצון בכלל הבנין ומו"מ פשוט וגם מורכב מכמה חלקי' בהעלם כנ"ל ויש עוד אמצעי ביניהם והוא אשר נסקר הרבוי חלק' כא' שאינו לא כעצם הרצון הפשוט שאין בו ענין סקירת הפרט לכלול ולא כמורכב שיש בו התחלקות וקדימה לקצתו על קצתו כו' והנה אנו רואים עוד שמח' כללית הנ"ל הגם שנק' בחי' מקיף כללי לכלול כל חלקי הפרטי' שבה אבל לגבי עצם הנפש שמושלל מבחי' רצון ומח' לגמרי (גם מרצון מוחלט הנ"ל) הרי כל עיקר ענין התהוות מח' זו הכללית בחי' ירידה וצמצום העצמו' מאד והוא מה שמתכווץ עצם הנפש בעצמ' כדי לבא לכלל רצון ומח' ולא עוד אלא שהמח' הזאת היא הנק' בשם מח' אחת לבד כי היא פשוטה בסקירה א' לבד ואנו רואים שאדם המצמצם א"ע במח' א' צמצום א' צמצום הזה צמצום גדול הוא ביותר כי מח' א' לבד תקצר לנפש להתצמצם בה זמן מה כו' משא"כ מחשבות רבות וחלוקות ברבוי התפשטות תתפשט הנפש בהן יותר ולא תקצר לנפש כל כך והצמצום בעצם בא ומכח העצם דווקא כמו אותו כח הבא בהתפשטות ורבוי ממש בשוה כידוע ואמנם במחשבה כללית הנ"ל שבאה לריבוי פרטי' אח"כ יש בה צמצום והתפשטות יחד והוא בחי' האמצעי הנ"ל אשר נסקר כל ריבוי החלקי' הפרטי' כא' וכמובן מב' דמיונות ומשלים הנ"ל וד"ל ומעת' יובן בדוגמא למעל' בבחי' מח' כללי' (שנק' טה"ע ותתאה כנ"ל) שמה שבידיע' עצמו הפשוט משער בריבוי והתחלקו' בעצם (שנק' גליפו בטה"ע) יש בזה צמצו' גדול במה שהמח' אחת לבד פשוטה בסקיר' א' כוללת כל מה שמשער בריבוי כו' ובריבוי זה הנכלל יש כח העצמות בהתפשטות דאיהו וחיוהי הוא בא בב' מדרגו' בעצמו שהוא כמו דבר והיפוכו כנ"ל והאמצעי הוא בחי' מח' אחת הכוללם יחד והוא מה שנסקר הריבוי כא' כנ"ל ונמצא מבחי' יחיד הפשוט בעצם בא לבחי' צמצום זה שנק' מח' אחת פשוטה וכולל ב' דברי' צימצום העצמות והתפשטו' שלו והוא כח ובחי' מעלה ומטה שבא אח"כ למטה בטה"ת שנק' אחד פשוט בכלל והוא מח' כללית הבאה מהעלם העצמו' לידי גילוי לכללו' כל השתלשלות דאבי"ע ממש להקיף ראש וסוף ממש כנ"ל וה"ז כמספר האחדי' רבי' שנכללים הכל ממש מספר א' כולל כמו אלף וכה"ג שודאי עתיד להתחלק במספר אלף חלקים ממש וכן להיפך כאשר כבר נספר לחלקיו ונתחלקו ממש יכולים להתאחד במספר א' כך מח' שצופה כו' בסקיר' א' מראש הקו לסופו הרי כולל בעצמו ב' דברים צמצום והתפשטות ובחי' האמצעי המחברם יחד שהוא מה שסוקר הכל כא' כמו במח' כללית שבעצמות ממש הנק' טה"ע רק שזה בעצמות וזה יוצא להיות מקיף לעולמות ואמנם כל מה ששיער בעצמו בא לידי גילוי במח' המקפת לאבי"ע בכלל ובפרט ולהיות שאין ערוך בין זה לזה כמו המצייר דבר מה בכלל ובפרט שודאי יש הפרש גדול בין ציור זה שבעצמות לציור אותו הדבר שנבדל מן העצם ובא בגילוי חוץ מעצמו כמו המצייר כדור הארץ שכבר נבדל מעצמו שהמחשבה הוא בדבר שחוץ מעצמו ואעפ"י שלא יתכן לומר כן למעלה שאין לך דבר חוץ מעצמו וגם מה שיודע את הכל הוא בידיעת עצמו ולא בידיע' שחוץ ממנו כידוע מ"מ לענין בחי' העלם וגילוי שייך לומר גם למעלה שהוא בלתי ערוך בין העלם מח' בכלל ובפרט בעצמו למה שיצא אח"כ בבחי' גילוי ע"ד דוגמא מרצון המוחלט בעצמו שנתעורר לבא לרצון בגילוי כד שיובא בפ"מ וד"ל ומעתה