כג, ב

יתורץ היטב ענין הצמצום שהוא בין מה ששיער בעצמו למה שבא בגילוי בקו בבחי' מקיף ופנימי בכלל ובפרט כמו שהיה בעצמו שהוצרך להיות הפסק בנתיים והוא הנק' מק"פ וחלל ריקן כידוע ואמנם אין צמצום זה רק להיות במדריגה נבדלת שלא כאור הראשון ממש שהוא מה ששיער בעצמו במח' כללי' ופרטי' כו' אבל לא צמצום בהעלם והסתר גמור כנ"ל ולזה הטעם נמצא כח של עצמו' אור א"ס הנק' יחיד פשוט בקו וחוט באבי"ע ג"כ כמו שהוא בעצמו בב' דברים שביחוד או"כ שהוא ענין איהו וחיוהי וגרמוהי חד כנ"ל מפני שבזה שוין יחיד ואחד דהיינו טה"ע וטה"ת מטעם זה שאינו צמצום גמור רק שאין אורו כאור הראשון ממש וכמ"ש באורך נראה אור (ורישא דקרא כי עמך מקור חיים ית' בסמיוך) פי' באורך בחי' טה"ע בכלל ובפרט שנק' מח' כללי' בעצמו ונראה אור כזה שנק' הארה דהארה בבחי' טה"ת שהוא מקיף כללי דאבי"ע ואמנם אין הפסק גמור ביניהם כמכך וכה"ג רק מק"פ וחלל כו' שאין זה הפסק גמור רק העדר גילוי אור העצמי כמשל הפוסק מלחשבו מחשבת עצמו וחושב מח' זו עצמה בדבר שנבדל מן העצם להביאה לענין מעשה וכה"ג וד"ל (משא"כ מאצי' לבי"ע יש מסך מפסיק ושם נפסק הארת הקו וכמשי"ת בענין בשכמל"ו אבל ע' רבתי דשמע וד' רבתי הוא ביחוד גמור בלתי הפסק כלל וא נבדל ביניהם והיינו ישראל שעלה במח' הכללית שעליהם א' עד ה' בכם דוקא וד"ל):

(יב) והנה עדיין יש להבין בפי' ה' אלקינו דאלקינו זה קאי בין ב' הויות דיחיד ואחד הנ"ל מה ענינו ובהיות ידוע דבחי' בינה נק' אלקי' חיים כמ"ש בראשית ברא אלקי' בראשית בחוכמתא ברא אלקים בבינה והוא בי"ת דבראשית דבחכמה יבנה בית ונק' היכלא דנקוד' חכמה כידוע ולכאורה אין זה מובן דהלא מבואר למעלה דהוי' הא' קאי בבחי' יחיד שהוא ע"ס הגנוזות בעצמות ממש ושם הוי' זה כולל ע"ס כח"ב כו' שבעצמו' ממש וא"כ מה ענין אלקינו זה דווקא שאומר שה' אלהינו ה' אחד אלקינו דווקא שהוא בבחי' בינה שבעצמות שנק' מבין ולא בבינה ידיעא כו' ולשון אלקינו משמע שהוא שלנו דוקא דהיינו אלקי ישראל שעלה במח' שהזכיר קודם כנ"ל וכו' אך הנה יש להקדי' תחלה בביאור הפסוק דכי עמך מקור חיים באורך כו' דלא דמי רישא לסיפא וסיפא לרישא דרשיא דקרא מדבר במקור חיים וסיפא מדבר בענין אור וחיים ואור ב' עניני' הן ולא עוד דגם אם ענין א' הם כמ"ש כי טוב חסדך מחיים וחסד נק' טוב וטוב נק' אור וכתיב באור פני מלך חיים למה סותר צסיפא לריש' כי עמך משמע עמך ממש לאחדים בלי שינוי המהות ובאורך נרא' אור ה"ז בא בשינוי המהות הנק' האר' דהארה כידוע והנה מבואר למעלה דסיפ' דבאורך נראה כו' שאי בענין טה"ע וטה"ת הנ"ל שנראה אור ולא כאור הראשון ממש כו' כנ"ל ולפ"ז כי עמך מקור חיים דרשיא דקאי על ע"ס הגנוזות שבאו לידי גילוי אחר הצמצום כידוע סותר זה דמשמ' כי עמך ממש בלי שינוי כלל וכלל ובאמת משמע דסיפא פירושא דרישא דמה שא' כי עמך מקור חיים מפרש דבר זה היאך הוא והיינו מ"ש באורך נראה כו' אמנם הנה באמת רישא וסיפא הכל ענין א' וזה פי' וביאור לזה דהנה מ"ש כי עמך מקור חיים יש להבין מהו כי עמך דווקא ומהו מקור חיים ותחלה יש להקדים בכללו' ענין יחודא עילא' דע"ס דאצילות איך שמיוחדי' במאצילן כדמיון שלהבת הקשורה בגחלת כמ"ש בס"י וכה"ג דהנה לכאורה ממשל ודמיון זה כשלהבת הקשורה בגחלת לא יובן רק בדרך ענין העלם וגילוי בלבד שאין הגילוי מן ההעלם דבר חדש במציאות כלל וכלל דהיינו שאותו הדבר הנגלה כבר היה כמו שהוא במציאותו ממש בעילה שלו רק