כג, ד

וגם א"א לומר בו שידמהלהתהוו' חדש' יש אמין שהרי אין התפשטות זו חדשה מעיקר' שבודאי כח העצם מביא להתפשטות זו בגדר בלתי מוגבל כמו שהוא. כנ"ל וכמו כלו התפשטו' זאת של הפעולה הנגלית הבא' מכח של הפועל העצמי שכולל בכוחו לפעול כמה מיני התפשטות פעולות אשר לא יגמור ויגבול פעולותיו גם אם יחיה אלף שנה ויותר דכמו שעצם כח הפועל לא יכלה כל זמן שהוא חי וקיים כך התפשטותו לא תכלה ותוגבל לעולם וזהו שלא כענין העלם וגלוי שיכלו בעילה ועלול כנ"ל וגם פעולת הגשם לא היה במציאת בעצם כח הפועל כנ"ל ואעפ"כ א"א לומר שהתהוות חדשה היא לגמרי כנ"ל ולפ"ז מה שנק' כח ופועל לא יקרא רק בשם התפשטות ולא שם התהוות ומהווה ומעתה יש להבין במה שנק' היולי ופשוט אם שם מתהווה יקרא להוות חדשות ממש כתולד' וכה"ג או שם כח ופועל שהוא עצם והתפשטו' יקרא לפי שאנו רואי' בו מעין שניהם שהן כמו ב' הפכי' חדש ואינו חדש שהרי כמו גלוי ההתחכמו' מכח השכל שכח השכ' נק' כח היולי ופשוט שבכוחו להמציא כל מיני השכלות בגלוי בכל ענין שירצה בו כו' הנה וודאי אינו דומה להתפשטו' הפעול' מכח הפועל שגם כח הפועל לכאורה יחשב גם הוא בשם כח היולי ופשוט שכולל בעצמו כמה מיני פעולות שעדיין לא פעל ולא יפעול לעולם כמו כח ההיולי של השכל להתחכם גם טרם שידע כל חכמה ולא יתחכם בהם לעולם כו' דודאי אינם דומי' זה לזה להקרות בשם א' אם בשם היולי או בשם עצם והתפשטו' הנ"ל דהנה מה שיש בכח הפועל לפעול כל תנועה זהו הכרחית טבעיות עצמיות שכבר הוכן בטבע הכח הזה להניע כל תנועה בגילוי דוק' וכח המניע הזה ישנו במציאותו וטבעו תמיד להניע בגלוי דוקא ולא יקרא התנועה בגלוי רק התפשטו' העצם לבד כנ"ל משא"כ ההתחכמו' מכח המשכיל ההיולי הרי עדיין לא יש בכח זה המשכיל הכרח כח טבעי להוליד ולהמציא שכל והתחכמו' זאת שהרי אנו רואי' שגם באדם שיש בו כח המשכיל להשכיל כל דבר חכמה הרבה יטריח למצוא שכל והתחכמו' ולא יכול ואם הי' כמו טבע כח המניע להניע למה לא אלא ודאי שמהות התחכמו' כמו תולד' חדשה תקרא שתוליד ותצמיח מכח המשכיל ההיולי כדרך שתצמח העשב מכח הצומח ושבארץ דגם שבודאי יש כח הצומח להצמיח אין זה נק' עצם והתפשטות שיכריח הטבע בתמידי' שהרי הרבה מקומות בארץ שלא יצמיחו ולא יעשו פרי תבואות ועשבי' ואילנות כלל וכן כח המוליד שבתי יחרב ויבש כמעיין מן התהום שזהו מפני שנק' תולדה חדשה וכמ"ש והחכמ' מאין תמצא מאין ליש דווקא (ועכ"ז אינו דומה לכח המוליד שבטפה שהוא נק' מהווה מציאת נפש חדשה והמשכיל ההיולי אינו הוא מצמיח שכל לבד אבל עכ"ז נק' בשם צומח שהו' כהתהוו' יש מאין ולא התפשטו' לבד) ואחר כל זה יש להבין בענין הבדל שבין אור למאור גשמי ורוחני שהוא אור וחיות הנפש בגוף דהנה כמו כח התנועה במניע כך בודאי אור המאיר הכלול במאור עצמו שיקרא בשם התפשטות מן העצם (ולא העלם וגילוי שהרי מה שנק' הארה כמו מציא' חדשה שלא היה במאור עצמו ונק' זיו המתפשט שהמאור בלתי התפשטו' זיו יקרא בשם מאור כידוע) ובאמת אין זה דומה רק כמו חיות הנפש שמחיה בגילוי כמו שהוא כלול בהעלם בעצם החי שבכחו להחיו' כל דבר כידוע שבודאי זה בא כמו בבחי' התפשטות ועצם הנ"ל ואינו הכרחי בקירוב הערך כמו תנועת המניע רק דילוג הערך ממהו' למהות שהרי ברצונו לא יאיר ויתפשט כלל בגוף כדמיון גלגול הנפש בדומם כידוע וממה שחסרון אור בכח הראוי בכלי העין אינו עושה גרעון בעצם אור הראיה הכלולה בנפש שהרי סומא מוליד שלם ועכ"ז הנפש עצמה תתפעל ממאורעו' קלקולי כלי חיות המאירי' מן הנפש