כד, א

בגוף א"כ אין זה לא כעצם והתפשטות כו' ולא כהעלם וגילוי רק ממוצע מורכב משניהם וזהו הנק' בשם התלבשו' (המבואר במ"א באריכות וית' בסמוך) וא"כ יובן מזה בדמיון דשלהבת הקשורה כו' שנק' העלם וגילוי שזהו בבחי' התפשטות ועצם ואין זה דמיון אמיתי אלא בבחי' כוחות הנפש המתפשטים שנק' בשם התלבשות דוקא כנ"ל וד"ל:

(יג) אך הנה באמת א"א לומר באור וחיות הנפש בגוף שיקרא רק בשם התלבשות לבד כנ"ל אלא בשם התפשטות יקרא שהרי יש ב' מדריגות גופין ולבושין כמ"ש כמה גופין תקינת לון דאתקריאו גופין לגבי לבושין דמכסיין עליהון כו' וידוע שזהו בחי' ע"ס דאצילו' כשהן בכלים כמו חסד דרועא ימינא כו' שנק' גופא ואינו נק' לבוש כו' וכאשר אנו רואים שהלבוש נפרד ונבדל מן עצם הנפש הרבה יותר מן הגוף והוא בב' דברי' הא' מה שהלבוש דבר זר נחשב ולא יתאחד כלל בנפש להיות התפעלות הנפש מחסרון וגרעון או יתרון שבו ופושט ולובש בלתי שינוי בעצם כלל והב' מה שלא תניע הנפש תנועה בלבוש גם כשירצ' ויחשוב שינוע משא"כ כשירצה להניע ידו תנוע מ"ד ממילא וב' דברים הללו מורי' אחדות וחיבורוקישור חיי הגוף עם הנפש עצמה שאינו כזר נחשב ואע"פ דלכאורה חיי בשר הגשמיי' שבדם הוא הנפש בבחי' לבוש זר בא אור וחיות הנפש שם כי הנפש רוחניות היא לגמרי ומורכבת מד' יסודות רוחנית והדם שבו הנפש מורכב מד"י גשמיי' ואיך יתחבר רוחני' בגשם בבחי' חיבור התפשטות שהי' מתפעל וינוע בתנוע' כאילו הן א' ממש ולכאורה גם הצומח דלבוש לא רחוק ערכו המורכב מיסודות גשמיי' מערך הרכבת החי בדם שבו ועכ"ז הפרש גדול ביניהם שבחי בא הנפש בבחי' התפשטו' וחיבור עד שתתפעל הנפש ממאורעות חיי הגוף בגרעון או יתרון וגם תניע תנועות חיי האברים כאילו הן דבר ומציאות א' כנ"ל אבל במה שלא יהי' גרעון בעצם הנפש מגרעון אחר וחיות הגוף כסומא שמוליד שלם כנ"ל בזה נראה שאינו בא רק בבחי' התלבשות כנ"ל וענין ההתלבשות כזר נחשב כנ"ל ולכאור' זהו כדבר והיפוכו אך הענין הוא דיש יתרון מעלה בלבוש מה שאין בהתפשטו' דהיינו במה שיוגדר המלבוש בלבוש זה והוא מה שיתפס בו כולו ולא יצא ממנו כ"א בהפשט' שפושט א"ע מן הלבוש משא"כ בהתפשטות שאין כולו נתפס בו וא"צ הפשטה כי אינו מוגדר ומובדל כולו בהתפשטות זאת ככח הפועל בפעולתו וכזיו ואור השמש המתפשט שאין עצם השמש ועצם הפועל מגודר בזיו המתפשט (ובזיו וכח השמש לא יתכן גם בחי' התפעלות כי אינו נק' התפשטות גמורה משא"כ הפעול שיתפעל מפעולתו מפני שהוא בהתפטו' דבר מה חוץ מן העצם והוא הכח שבעצ' שבא לחוץ משא"כ הזיו ממילא יבא מן השמש ולא יקרא בשם התפשטות דבר מה מעצם השמש כו' וכמ"ש במ"א בענין ההפרש בין ג' שמות הללו דאור וכח וחיות הנזכ' בלק"א שאין א' דומה לחבירו דאור השמש וכח הפועל וחיות הגוף חלוקי' זה מזה בכמה אופנים שונים) אבל בחיות הגוף הרי הנפש עצמה מגודרת ונתפסת בהאברי' כי א"א לאות' הנפש שבגוף זה עכשיו לבא בגוף אחר מפני שכבר נתפסה בזה וכמו שאדם המגודר בלבוש ובית זה אינו נתפס אז בבית ולבוש אחר (וראי' ממה שמצינו בזהר באליהו שלא הי' באדרא מפני שהי' מציל באותה שעה לרמב"ם וחבירו לפי שהוצרך להתפס בגוף שאז לא יוכל להיות במקום אחר ומה שאליהו נמצא בכמה מקומות ששם ברית מילה זהו בחי' הארתו כמו שהוא בלא גוף כמ"ש במ"א) וכך הוא באור חיות הנפש בגוף אעפ"י שבאמת באה בבחי' התפשטו' שהוא בקשר וחיבור א' עד שתהי' מתפעלת ממקרי הגוף מ"מ באה ג"כ בבחי' התלבשות והוא מה שנתפסת בו (ואמנם גלגולי' דנפש