כד, ב

בדומם נק' תפיסה והלבשה בלתי התפשטו' ע"כ שכל בדומם ולא תנועה משא"כ נפש בגוף ששניהם יש בה התפשטות והתלבשות כמ"ש יוצר רוח האדם בקרבו כשהוא נתפס ונתלבש כמו ויצר בחרט כו') ומצד בחי' התלבשות דנפש אין ערך לחיי בשר עם חיי רוחני דנפש עצמה עד שלא יהי' שינוי בעצם מגרעון אור חיות העין כנ"ל כי אין זה רק העדר הגילוי בכלי העין וקרו' הוא לבחי' העלם וגילוי [שבגלגולי' הנפש בהעלם בדבר שבו נתגלגל ובגוף בא בגילוי כו'] ולפ"ז בחיו' הנפש בגוף מורכב מג' דברים בחי' התפשטות והתלבשות וגילוי ההעלם הנ"ל וד"ל ומעתה יש להבין בענין המאמר הנ"ל דגופין תקינת לון כו' שיש בזה שלשה מדרגות נשמתא וגופא ולבושין כו' וידוע דבחי' אורו' וכלים שנק' גופא לפעמים נק' לבושי' ג"כ וכמ"ש עוטה אור כשלמה שהוא אור החכמה שנתלבש בה כשלמה כו' וכמאמר בעשרה לבושי' נתלבש כו' בחכמ' ותבונה ודעת כו' ולכאורה אורות הללו דע"ס דאצי' הן בבחי' העלם וגלוי דווקא לפי הדמיון דשלהבת הקשורה הנז' בס"י ולא בבחי' התפשטות מן העצם ככח הפעול אלא כאור וחיות הנפש הכלילה בעצם תחלה להחיות ואח"כ יוצא לידי גלוי להחיות הגוף כידוע והיינו חכמה מוחא כאור השכל המאיר בכלי המוח וכן חסד דרועא וכה"ג וצריך לומר לפ"ז דשלהבת הקשורה אע"פ שדמיון גשמי הוא אבל הכוונה בו כהעלם אור חיי רוחני דנפש שבאה לידי גלוי בגוף כך הוא העל' השלהבת כשקשורה בה שלא ניכר במציאות שלהב' כלל ונבדל ויוצא ניצוץ (ודלא כדלעיל שנק' יש מיש ממש כמטמון הנגלה אלא כמו מח' ודבור) וזהו פי' אצילות מלשון ויאצל מן הרוח כו' שהובדל חלק מחלק כמו ניצוץ מן השלהבת ממש ותחל' הי' רוח זה כלול בעצם רוחו של משה ונבדל ויצא לחוץ ותנח רוחו על הזקני' וכך למעלה אפיקת י' תיקונין אפיקה זהו יציאה מהעל' העצמות בשלהבת היוצא מן הגחלת נק' אצילות [וכן לשון אצל וסמוך כמ"ש במ"א שזהו מ"ש דאיהו וחיוהי חד שמיוחדים בעצמות גם לאחר שנבדלו וכמ"ש כי עמך מקום חיים וכמשי"ת] ואמנם הרי נקרא בשם אורות אור החכמה אור החסד וכה"ג שזהו כדמיון אור וזיו השמש שהוא בבחי' נבדל מן העצם לא ככח הפועל (וגם אינו נק' מתפשט דבר מה מן העצם כנ"ל לכך אינו בבחי' התפעלות ושינוי כו' כנ"ל וז"ש ע"ס בלי מה בלי מהות כו') ושניהם אמת דהנה מבואר למעלה בהפרש בין מאור ואור גשמי לרוחני שהאור גשמי דמיונו כתנועת החי שהכרחי הוא וזה א"א לומ' למעלה באורו' דע"ס כי ברצונו הפשוט האצילן כידוע אלא כאור רוחני שהוא אור חיות הנפש בגוף דוקא ואמנם כמו שאור גשמי בלתי מתפעל ומשתנה כך אורות דע"ס בזה כדמיון אור השמש וכמ"ש באורך כו' וכתיב אני ה' לא שניתי וכתיב כי שמש ומגן כו' ועכ"ז נק' בשם גופא כדמיון חיי הנפש בגוף ממש שהוא מורכב מב' דברי' התפשטות והתלבשות שהוא כבחי' העלם וגילוי (ולא ככח היולי ופשוט שזהו ערך קרוב לכח המוליד שהוא יש מאין שאין זה רק למעלה דע"ס שבעצמו' כמשי"ת בסי' שאח"ז) וז"ש וכד אנת תסתל' מינייהו אשתארו כו' כגופא בלא נשמת' שזהו בחי' הכלי' בלא אורות דנשמת' היינו בחי' אורות דע"ס כמו שהן נמשכין ובאין ומאירי' בכלים מכלי' שונים כדמיון אור וכח השכל שבנפש שמאיר ובא בכלי המוח וכה"ג וזהו חכמ' מוחא כו' כידוע ובחי' הכלים דאורות הללו נק' גופא (וע"ז א' איהו וגרמוהי חד כמו דאיהו וחיוהי חד כו') ואמנ' אנו מוצאי' במקו' אחר שאורות דע"ס באי' בבחי' לבושי' ג"כ לגבי העצמו' וכמו שא' איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס בי' ופי' תפיסה הוא בחי' התלבשות הנ"ל שהרי א' ולית מאן דתפיס בי' שאין זה כאור בכלי שנק' חומר וצורה שהוא בבחי' התפשטות הנ"ל שהכלי יש בו תפיס' ממש באור ומתאחד בו ממש כנ"ל בענין תנועת