כד, ג

האיברים ומהתפעלו' הנפש בהתפעלות האברים כו' וזהו היפך התלבשות דאיהו תפיס ולית מאן דתפיס בי' שזהו כאדם שנתפס בבית כנ"ל ואעפי"כ הנה גם זה אמת מטעם הנ"ל בחיי הגוף שנבדל ערכו מחיי הרוחניות דנפש עד שנק' ג"כ בשם לבוש לבד ולכן יתכן לומר בעשרה לבושים נתלבש כו' בחכמ' שאור החכמ' הגם שנק' אור נאצל מן העצמות ע"ד זיו המתפשט או כאור השכל שבנפש שמאיר במוח כו' מ"מ נק' ג"כ בשם לבוש כי וודאי רחוק ערך אור השכל שבמוח לאור השכל שבעצם הנפש כשנק' נפש המשכלת כידוע עד שנק' לבוש זר לגבי' (כערך לבוש התחכמו' ענין דבר מה שנק' לבוש לגבי כח השכל ההיולי שזהו בבחי' צומח שנק' לבוש כתרגום תדשא הארץ תתלבש כו' שהרוחני מתלבש בגשם מפני שאין ערך ביניהם וכנ"ל בענין התולדה והצמיחה כו') ואמנם הנה יש יתרון מעלה בלבוש במה שמגודר בו ונתפס כולו בו עד שצריך להפשט' כו' וכך איהו תפיס בכולהו עלמין אע"ג דלית מאן דתפיס בי' וכמ"ש את השמים כו' אבל בכח המתפשט אינו כן כנ"ל וזה א"א למעלה דכאשר נתפס באבי"ע מגודר הוא שבלתי יוצא בלי הפשטה כו' שהרי נאמר השמים ושמי השמים לא יכלכלוך כו' מרום וקדוש כו' אי זה בית כו' אלא נתפס ואינו נתפס והיינו שא' ולית מאן דתפיס בי' שאם היה כתפיסת אדם בבית הרי יש מי שתופס בו וזהו מארז"ל הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו הרי ב' הפכי' בנושא א' דהיינו הוא מקומו של עולם דתפיס בכ"ע ואין העולם מקומו כמ"ש המלאכים איה מקום כבודו לפי שנאמר כי הנה מקו' אתי ולכך אומרי' ברוך כבוד ה' ממקומו לפי שאין העולם מקומו העצמי וכמ"ש וכד אנת תסתלק פי' למקומו כמ"ש אלכה אשובה אל מקומי כו' ואין זה שינוי כלל דאינו כמו פושט ילובש כו' משום דלית מאן שתפיס ביה שיקרא פושט כו' ונמצא מובן מכל זה עכ"פ בענין מאמר הנ"ל דגופין תקינת לון דאתקריאו גופין כו' היינו בחי' הכלים לאורות דע"ס דאפיק מהעלם עצמותו וגם שנק' גופין נק' ג"כ לבושין לגבי אור עצמות המאציל וכמאמר דאיהו תפיס כו' ולא נק' גופין רק לגבי לבושי' דמחשבה דו"מ שהן עולמות דבי"ע שנמשכים מחיצוניות הכלים דאצי' כידוע וזהו שדקדק לומר דלא אתקריאו גופין רק לגבי לבושין דמכסיין כו' כי לגבי עצמות המאציל נק' גם הם בשם לבושי' וכמאמר בי' לבושי' נתלבש כו' (ומ"ש אשתארו כגופא מבואר במ"א איך אפשר בכלים בלא אורות מאחר שמהתעבות האור נעשה כלי כחומר וצורה דמלאכי' וגלגלי' כו' ואם נק' לבושים ג"כ לא יתכן מאחר שהוא כהדין קמצא דלבושי' מניה וביה כו' שאין הלבוש מציאת בפ"ע כלל כו' ולכך איהו וגרמוהי חד כו' אלא מפני שיש שרש להתהוות הכלים קודם שיתהוו האורות כו' ע"ש ולפ"ז מ"ש ולית מאן דתפיס ביה לא קאי על האורות דודאי הכלים תופסים לאורות מטעם ששרשם במקיפי' כו' אלא קאי על עצמות אא"ס שנק' איהו שלגבי עצמותו נק' בשם לבושי' כנ"ל אבל לית מאן כו' דגם המקיפים דשמים ושמי השמים לא יכלכלוך כו' וד"ל):

(יד) והנה כל הנ"ל בענין התפשטות והתלבשו' והעל' וגלוי וכה"ג הכל הוא רק באור וחיות הנפש שבגוף באברי' שבא בדלוג המהות מחיי רוחני וגשמי כנ"ל ויש בזה חלוקי אופנים שוני' מאד אם בבחי' התפשטות כתנועת החי או כח הפועל או רק גלוי העלם ואם כזיו ואור גשמי והחלוקים שביניהן בהתפעלו' ושינוי וכה"ג מבואר למעלה באריכות והדמיון מכל זה אינו רק בבחי' ע"ס דאצי' כשהן כבר בכלים מכלים שונים שנק' גופא כנ"ל בענין אפיקי' י' תקונין כו' דהיינו כשלהב' היוצא לגלוי נבדל מן הגחלת וכן לשון אצי' שכבר נאצל והובדל ובא בהתלבשות בכלים כמו