כו, א

שבעצם השמש בליקוי יעשה גרעון הזיו שלו בהכרח ובזה גם הנפש בעצם גרעון שבה יעש' גרעון בהתפשטו' כמו הסריס שחסר כח המוליד בנפשו בעצם וכה"ג ויש רבי' שאין החסרון מצד העצם רק מצד קלקול כלי הגוף כמ"ש במ"א) עד שיקר' בשם התלבשו' או העלם וגילוי ולזאת יש לקרות לנפש עצמה בשם מקור חיים כי גילוי החיות בגוף נק' חיים ומקור חיים הוא בחי' כח היולי שבנפש להיות מחי' לגוף שתבא בו כו' וכמו באור המתפשט מן אש היסודי הרי אש היסודי נק' מקור הנעלם בבחי' היולי עדיין ומה שנמצא האש למטה אינו אלא בבואו בכלי להדליקו ואם לאו יסתלק השלהב' ויוכלל באש היסודי כנ"ל כך חיות הגוף כאשר יקולקלו כלי הגוף יסתלק אור חיות הגוף ויוכלל בעצם הנפש שנק' היולי שאינו בגדר חיו' בשרי כלל וכלל שלזה לא יקרא התפשטו' מן העצם כזיו השמש אלא כדרך העלם וגילוי או התלבשות שנראה במהות נבדל מן העצם כך חיי בשר וכן צומח גשמי מכח הצומח הרוחני שנתלבש הרוחני בגש' כתרגום תדשא תתלבש כו' וכנ"ל (ועכ"ז לא נק' יש מאין כתולד' ולד שלם כנ"ל) ובזה יש יתרון מעלה באור וזיו גשמי דשמש במה שאין בו התפעלו' (ולא גרעון ושינוי בעצם המאור כשישנו הזיו משא"כ בגרעון ושינוי כלי המוח ישונה בהכר' כח ואור עצמי דנפש המאי' במוח כו') ומעת' יובן בפי' הפשו' דבאורך נראה אור שיש ב' מיני אור הא' אור עצמי ופשוט (כמו אור האש היסודי טרם שיבא לכלל מציאו' אור גשמי) והב' מה שנראה אור אחר מאור זה העצמי בשינוי המהות (והוא כאור נר גשמי הדולק) שזהו ממש כאור עצם הנפש שנק' היולי ופשוט שאינו בגדר חיות עדיין ונק' מקור חיי' ואח"כ בא בשינוי המהות בגוף שנק' חיי בשר כנ"ל ולפי"ז רישא וסיפא דקרא זה בענין ואופן א' מדברים והוא במה שיש הבדל בין אור גשמי דשמש לאור רוחני שממנו נמצא אור גשמי דודאי דומה הוא למקור חיים דנפש בגוף ממש כנ"ל וזהו כי עמך מקור חיים מקור זה היא הנק' חי ולא בחיים והיינו בחי' עצמות אא"ס הפשוט שנכללים בו ע"ס בהעלם שבלתי כלי כלולי' הן בעצמו' ונק' חכי' ולא בחכמה ידיעא כלל כו' וכנ"ל בג' מדרגו' שבהן על הכל נאמר כי עמך מקור חיים והיינו שמפרש האיך יקר' מקור חיי' ואח"כ יבא לכלל גלוי חיים שהן ע"ס דאבי"ע וז"ש באורך כו' ועוד יתפרש באופן שאו' גשמי דשמש יותר עצמי מאו' היסודי כו' והיינו כמ"ש כי ה' אלקיך אש אוכל' הוא וידוע דהיינו אשא אוכמא אור הדולק שהוא בא בכלי כמו וירא מלאך ה' בלבת אש מתוך הסנה כו' ונק' אור השורף שבא בכלי ונק' נהורא תתאה ושרשו מנהורא עילאה הנק' באורך העצמי שהוא למעלה מעצם האור דאש היסודי הנ"ל ולמעלה מעצם הנפש שנק' חי ולא בחיים כמשי"ת בסמוך וגם הוא עמך דהנה אורך הפשוט העצמי שנק' נהורא עילאה ממנו נראה אור תתאה שהן ע"ס דאבי"ע ולכך פתח במקור חיים ומסיים באורך שהכל ענין א' ממש ולא יקשה דהא באורך זה קאי על עצמו' אא"ס וודאי זה אמת והיינו פ' דרישא דכי עמך כו' לפי שעצמות אא"ס כמו שהוא לפני הצמצום נק' טהירו עילאה כמו כעצם השמי' לטוהר הוא ממש כמו אור עצם השמש דהגם שמבואר למעלה באור השמש אין כל חדש כו' שהרי מה שבעצם השמש בא הארתו אבל מ"מ זהו המעלה שנקרא עצם אורו בלי שינוי המהות עכ"פ ולא נק' בחי' היולי כאור העצמי דנפש שזהו יותר עצמי מבחי' היולי דנפש להחיות והיינו באורך טה"ע נעש' בשינוי המהות נהורא תתאה הבא בכלי אבל לא כמו מאש היסודי וכנפש בגוף אלא באורך עצמו נראה אור כו' וכענין שרגא בטיהר' שהארתו בלתי ניכרת אז ובהסתלקו'