כו, ב

השמש ניכרת כך באורך כבר נראה בהעלם ובא לידי גילוי ניכר אחר הצמצום הראשון הנק' מק"פ והיינו שהוא פי' וביאור גמור לרישא דכי עמך הי' בהעלם מקור חיים זה והיינו שבאורך הי' נראה ולא בגילוי כו' ולפ"ז אין פי' כי עמך מקור חיים כדלעיל בחיי הנפש בבחי' היולי והתפשטות אלא אדרבה כי עמך בטל מה שעתיד להיות בהעלם והתפשטות כשרגא בטיהרא כו' ומה ששיער בעצמו אין זה כהיולי ג"כ אלא מה שעתיד להיות בהעלם והיולי עדיין וד"ל:

(ט"ז) ואחר כל זה יש להבין במ"ש שמע ישראל ה' אלקינו אלקינו זה מהו דהנה ידוע שהחכ' נק' חי ובינ' נק' חיי' ופי' חי הוא בעצ' טרם שיבא לכלל התפשטו' עדיין כדוגמת הטפה דאבא שרמ"ח אברי הולד כלולים בה בהעלם ואח"כ בבטן אימא מתפשטי' ומתגדלי' בגלוי (כמ"ש בזהר ע"פ מראש צורים אראנו כו' דמסטרא דאימא אתמתח כו') (והיינו שאין צור כאלהינו צר צורה כו' כמ"ש במ"א) דבחי' החכמ' הוא ביוד שהוא בחי' אין ההעלם והצמצום הכולל שהוא בבחי' היולי ואח"כ בבינה בא מאין ליש בהתפשטו' אורות בכלים כו' וזהו ההפרש בין חי שבעצם לחיים שבהתפשטו' ומחי בעצם יבא לכלל התפשטו' בפרטי חלקי' וגלוי' וכולם היו כלולים בהעלם דאין דחכמ' שנק' חי (כמ"ש במ"א בענין נשמת כל חי נשמתא דפרחא מחי דעולמי' כו') וזהו ג"כ ענין הכולל בפסוק זה דשמע ישראל דוקא שעלה במח' דהיינו חשב מ"ה דחכמ' שנק' מח' כללית מקפת כל הפרטי' כו' והוא הוי' דחכמ' ואח"כ אלקינו אין צור כאלהינו כו' שהוא בבחי' בינה שנק' אלהי' חיים בהתפשטות חלקי או"כ פרטי' הבאים בגלוי שלזה אמר אלקינו שלנו דוקא הבא בגלוי בכל נשמה אלקית לפום שיעורא דילה כידוע ששרש ס"ר נשמות ישראל הוא מבחי' ז"א דאצי' שבא בכלי' והתפשטותו באו"כ בא מסטר' דאימא דווקא כמ"ש כי מראש צורים כו' ושרשו הכללי הוא במוח אבא כמ"ש מה שמו מה שם בנו והיינו ישראל שהוא בחי' ז"א שעלה במח' בכלל ובא לבחי' התפשטות בפרט בבטן אימא כו' שמשם נחצב שרש ס"ר נשמות ישראל כמ"ש הביטו אל צור מחצבתם ואין צור כאלקינו דווק' כנ"ל וז"ש ה' אלקינו דוקא וד"ל אך הנה להבין ביאור זה ולמה אלקינו זה בין ב' הויו' דיחיד ואחד ואשר לזה אומר לישראל זה דווק' ה' אלקינו הוא ה' אחד ואיך יתכן בחי' התפשטו' או"כ בע"ס הגנוז' בעצמו' שהוא בחי' הוי' הא' עד שא' ה' אלקינו הוא ה' אחד שבע"ס דאצילות באו"כ כו' ויש להקדים תחלה ענין א' הידוע בע"ח שיש ב' מיני כלים בז"א פנימיי' וחיצוניי' ושרש כנ"י מפנימי' הכלי' והמלאכי' מחיצוני' הכלים כו' כי הנה בנשמה האלקי' נאמר בצלם אלקי' כו' בבחי' צלם אדם העליון משום דכח המוליד בדומה לו ושרש הנשמו' מיחוד זו"נ דאצילות שהוא בבחי' פנימי' הכלים דוקא וביאור הדברים ידוע היות ההפרש בין פנימי' הכלי לחיצונית הכלי בגשמית יובן ע"ד דוגמא ממה שאנו רואי' בכלים גשמיי' שיש ב' מיני כלים מקבליהן ופשוטיהן כמו בית קיבול שבכוס שעשוי לקבל היין והמקשין הנה העיקר הוא בית חללו דווקא ששם המשקה מתאחד בו ואין הבדל בין המשקה לדופני חלל הכוס המחזיקו משא"כ חיצוניות הכוס שאינו עשוי לקבלה כלל רק שיוקח ביד בלבד זה אינו עיקר רק טפל משמש לגוף הכלי והוא במה שיכול השותה לשתות על ידי לקיחתו בחיצונית הכוס וכה"ג וכך הוא בכל כלי קבלה שפנימי' שבו הוא עיקר הכלי המחזיק מה שבתוכו ומתאחד בו ממש כו' וכלי מקבל כולל גם מה שיש בכלים מפשוטיהן שהוא כמו כלי הסכין שאינו עשוי לקבל כלל רק שיחתוך בו הלחם והבשר וכה"ג שעיקר תועלת הוא