כז, ג

מעלה במילוי אחר עילוי בעצמותו כו' וראי' לזה ממה שאמרו ז"ל ע"פ כיוצא בזה גדול ה' כו' בעיר אלקינו כו' אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו דווקא וידוע דעיר אלקינו הן בחי' אותיו' שנבראו בהן כל העולמו' וכמ"ש בס"י ה' אבני' בונות ק"כ בתים כו' מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור כו' והיינו בחי' ריבוי הצרופי' שאין להן שיעור למטה וזהו הנק' עיר אלקינו דווקא שהעיר היא מרוב בנין בתים ואין שיעור לגבוליה לדרום ולצפון כמ"ש ופרצת ימה וצפונה כו' ימין ושמאל תפרוצי כו' (שהחומה מגבלת הגבולים ונק' חתום וחותם וזהו חומת ציון ובירושלים דלעתיד כתיב פרזות תשב כו' וכמ"ש במ"א) וז"ש גדול ה' ומהולל מאוד בלי גבול דא"ס ממש דהיינו בעיר אלקינו דווקא שאמר ע"ז אימתי גדול כו' לשלול בזה הגדולה זולת זה והוא הרמז דמה שלגדלותו העצמית אין חקר היינו מפני שמהולל מאוד בנבראי' למטה מטה בבחי' עיר אלקינו דווקא וכל זה מפני שנעוץ תחלתן בסופן דווק' וכמ"ש גדול אדונינו ורב כח וידוע דזהו שיעור קומה של יוצר בראשית שהוא רל"ו אלפי' רבבות פרסאות כו' גי' ורב כח רל"ו וכמ"ש בס"י ומבואר במ"א שיוצר בראשית זה הוא בחי' ו"ק דבריאה ויצי' עד עשי' שנק' שיעור קומה ויש בו כחו של אור א"ס עצמו שלגדולתו אין חקר ולתבונתו אין מספר כו' מטעם כלל הנ"ל דאא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית דהיינו ביח"ע ויח"ת כנ"ל אמנם אימתי גדול כו' דהיינו דוקא ביח"ת דבחי' מל' דאצי' בבי"ע דוקא שיש שם יתרון מעלה מיח"ע (והיתרון של הסוף על התחלה עד שאמר אימתי גדול כו' וכמובן מכל ראיו' הנ"ל ית' בסמוך בשרש ענין המסך המבדיל הנ"ל שבזה יתורץ הכל) (עד שגם בזמן הגלות שהוא בהסתר פנים יותר יש בו יתרון מעלה מבזמן בהמ"ק שהי' יחוד פב"פ כו' וד"ל):

(יח) והנה להבין את כל הנ"ל בענין יתרון מעלה דיח"ת דבשכמל"ו על יח"ע כו' יש להקדי' תחלה טעם כללי לזה שהוא אינו רק מצד ענין הידוע שבחי' יח"ת דבחי' מל' בבי"ע שם הוא התחדשו' הבריא' מאין ליש שנק' חידוש גמור ןוזה בא מסיבת המסך המבדיל בין אצי' לבריאה כנ"ל שע"ז נאמר באורך נראה כו' אור של תולדה שנק' אור חדש מעיקרו וכמשי"ת וע"ז אמר כיתרון אור מתוך החשך דוקא יתרון ממש על אור העצם דכל בחי' יח"ע שאין שם חידוש גמור ממש הנק' יש מאין המוחלט וכמ"ש למעלה דגם בענין הצמצום הראשון שנק' מק"פ כו' גם הוא אינו בא בבחי' מסך מבדיל רק העד' גלוי אור הראשון וגם מאו' הראשון נשאר רשימו עכ"פ כו' ונמצא כל מה שנמשך מהעלם עצמותו ע"י צמצום הראשון הזה מטה"ע לטה"ת כנ"ל הכל בבחי' גלוי אור עצמותו שאין כל חדש מעיקרו בזה עד בחי' התלבשות האורו' דע"ס דאצי' בפנימיו' הכלי' כנ"ל שע"ז א' איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' לפי שכל זה אינו רק גלוי העלם עצם אור העצמו' כל' אצי' ויאצל מן הרוח כו' ונק' אדם דאצי' אדמה לעליון ממש משום דאיהו וחיוהי חד בעצמו כו' וכמובן מכל מה שמבואר למעלה בפסוק ראשון דשמע עד א"ח דלית רבתי דאחד שכלול הכל רק במאמ' אחד דס"י כדמיון שלהבת הקשורה כו' אבל כל עיקר בחי' יח"ת דמל' בבי"ע אינו רק ע"י בחי' הבדלת המסך הנ"ל שדם כבר נפסק הארת הקו וחוט הראשון כידוע וכל עיקר יח"ע בפרטות אינו רק ע"י הארת הקו שם דוקא והמסך המבדיל לא יגיע שם הארת הקו ונפסק שם יחוד וקש' אל העצמות ואמנם יתרון מעלתו אינו רק מצד שהארת עצמות א"ס ממש נמצא שם יותר מבהארת הקו שנמשך אחר צמצום הראשון משום דמה שאא"ס למטה עד אין כו' יותר גדול כמ"ש גדול אדונינו ורב כח וקאי על בחי' יח"ת דוקא כנ"ל בענין גדול