כח, א

דוקא והוא טה"ת בבחי' קו וחוט כו' מקיפי' ופנימי' מתעגל וחוזר ומתעגל כו' והוא בחי' ע"ס דא"י בכלל כידוע וצמצו' זה חסד הוא כדי שיוכל להיות בחי' מעלה ומטה ע"י הקו כו' והיינו כללות ענין דיח"ע שהן ע"ס דאצילות שנאצלו מן עצמו' המאציל מהעלם לגלוי שעצם שרשם אינו רק בחי' חפץ חסד העצמי וכמ"ש יומ' יצוה ה' חסדו יומם דווקא שהוא נק' טה"ע והוא מ"ש באורך והחסד הי' שיצמצם א"ע וזהו ויאמר אלקי' יהי אור שיתהווה אחר ההעלם דחשך סתרו ונק' אור קדמאה בב' אופנים הא' קודם הצמצום שנק' טה"ע והב' אחר הצמצום שנק' טה"ת (כי אור דטה"ע שהוא חסד יקרא עכ"פ והחסד נק' אור רק שהו' אור עצמותו ממש כו') וכל מה שיוצא ונמשך ובא בהשתלשלות הקו הזה עד ע"ס דאצילות בכלים מכלים שונים כל זה רק מצד חסד הפשוט שאמר עולם חסד יבנה והיינו שאמר והי' העולם שאמר בחסדו העצמי רק מ"ש ע"ז כיתרון אור מתוך החושך אינו מסך מבדיל רק שאינו כאור הראשון כנ"ל ומפני זה יש יתרון והיתרון הוא מה שגובר חסדו זה בהמשכת ע"ס דאו"י עד שבוקע גם המסך שבין אצילות לבריאה ומאיר גם בבריאה יצירה עשיה שנפסק שם אור עצם הקו רק מצד יתרון האור שבו שבא מתוך ההעלם דוקא וכמ"ש במקום אחר בענין ויהי הענן והחושך ויאר שהחושך האיר היינו ההעלם בא לגלוי שהוא יותר מכפי המדה במאמר קו המדה שבקו זה לכך בוקע המסך שבין אצילות לבריאה ונעשה יחוד מל' בבריאה כמו באצילות ממש ועוד יורד חסד זה מבריא' ליצי' ובוקע המסך שבין בריאה ליצי' וכן מסך שבין יצי' לעשי' עד שיאיר אור א"ס במל' דעשי' כמו במל' דא"ס שבקו כו' בלי שינוי כלל וכלל כידוע והיינו מפני הכלל הידוע בע"ח דאור החסד אינו מתעבה כו' פי' שאינו מתעבה ומחשיך אורו בירידתו גם בהיותו יורד למטה מטה מאד עד מל' דעשי' בגלגלי' וצבא השמי' הגשמיי' מקור ד"י הגשמיי' וכמאמ' ומסד' את הכוכבי' דגלגלי' כרצונו הפשוט שבעצמו שעלה ברצונו להאציל ממש בשוה וכמ"ש מגיד מראשית אחרית מראשית הקו לסופו וגם מקדם לקו אשר לא נעשה מגיד והוא בסוף העשי' כו' וזהו מאמר דיהי אור מתוך החושך והצמצום דהיינו כל עיקר יח"ע וע"ז א' כגוונא דאינון כו' אוף הכי ולא יותר וכן כשם שאין בלבך כך אין בלבנו ולא יותר רק הרבותא מה שבוקע המסך ומאיר למטה כמו למעלה בשוה ממש ואמנם מה שלפעמי' משמע דיש יתרון ביח"ת יותר מיח"ע כנ"ל בענין אימתי גדול ובענין א"ח עט"ב כו' וכל הראיות דלעיל כ"ז מדבר בבחי' מסך שמבדיל בין אצי' כו' שזהו ענין מאמר הב' דיהי רקיע בתוך המים כו' דרקיע זה היינו בחי' המסך שמבדיל בין מ"ע דאצילו' למ"ת כו' והרקיע הזה נא' בו ויעש כו' ובאור וחושך נאמ' ויבדל אלהי' בין האור ולא נזכ' במה הבדיל רק לפי שהי' אור וחושך משתמשין בערבוביא תחלה הבדילם והוא ענין צמצום הא' דמק"פ כו' משא"כ הרקיע ביום הב' הוא מסך ממש להסתי' הסת' גמור ומה שנרא' אור מתוך המסך נק' אור חדש לגמרי כו' ולא כאור מתוך החושך שאין כל חדש בו כנ"ל והענין הוא דרך כלל שזהו בחי' ע"ס דאו"ח והיינו סוף מעשה שעל' במח' תחל' והוא סוף הרצון שעיקרו המעשה דווקא והיינו חידוש הבריאה יש מאין שלזה הי' תחלת הרצון לרצון בתחלת התעוררות חסדו העצמי כו' והן הן גבורותיו שיוכל לצמצם ולהסתיר לגמרי כדי שיהי' בריאה יש בע"ג כו' ובחי' גבורה זו יותר נעלה מבחי' חסד שבתחלה כשעלה ברצונו כו' ונק' גבורה שבחסד עד שמחמת זה דוקא יש יתרון מעלה ביח"ת מיח"ע והוא מה שמורין כל הראיות הנ"ל מ"ש ויעש ה'