כח, ב

את כו' וכל זה טעם כללי לענין יתרון המעלה ביח"ת בכל מה שמבוא' למעלה בענין א"ח עט"ב ובענין אימתי גדול כו' ודרך פרט ית' בסמוך בעזר"ה וד"ל:

(יט) ולהבין בתוס' ביאור דרך פרט במאמר יהי רקיע הנ"ל שהוא המסך המבדיל כו' הנה כבר מבואר למעלה (בסי' ב') בפי' ויעש אלקים את הרקיע כו' שזהו כמו חצר הכבד כו' וקרומא שבמוח כו' שדבר המבדיל מורכב מאמצעית תכלית הרוחני לבא בהגשמה כדמיון הממציא משל מדבר זר לעומק רוחניות אור השכל כו' וכמו הרקיע שעל ראשי החיות כו' כדי שיוכלו לקבל השגות זיו השכינה כו' ע"ש באריכות והבדלה זו מבחי' גבורות וצמצומי' להסתיר כ"כ אור העצם ולהביאו בהגשמ' אור כדי שיוכל להיות חידוש הבריאה יש מאין שאין ערוך לו לבלתי בע"ג כנ"ל וע"י הבדלה זו נבדל רוחניות דמ"ע דח"ע שבמדות דז"א לתכלית העילוי וירדו בחי' מ"ת דהיינו ח"ת דמל' בג' עולמות למטה מטה עד שא' כולם בחכ' עשית עד אפי' הגשמת הדצ"ח כו' לפי שזהו דרך וטבע המסך המבדיל להבדיל במה שהי' מעורב תחלה כו' כנ"ל שם באריכות והיינו והמים אשר מעל השמי' כו' אך יש להבין זה איך שייך זה למעלה להיות מסך בין אצי' כו' ששרשו בחי' חיצוניו' דבינה הנק' חשמ"ל ונמשך עד למטה מתחת רגליהם להבדיל כו' והנה מבואר למעלה באריכות בענין פנימי' הכלים וחיצוניות הכלים (בסי' טז) דהתפשטו' הפעול' חוץ מן העצמות הוא באמצעות חיצוניות הכלים דז"א כמו חסד דרועא ימינא דקודב"ה ע"ז א' אף ידי יסדה ארץ וכה"ג בכל אורות שפע האלקי' מאצילות לבריאה כו' הכל הוא רק מחיצוניות הכלים דנה"י דז"א (שהן למ"ד כלים שמהם נעשים נר"ן בבי"ע והן שרשי' לבחי' המל' ונק' שלשים מעלות והן הגבורים אשר לדוד וכאשר כפולים מחג"ת ונה"י נק' ס' גבורים מגבורי ישראל דלעילא כמ"ש בזוהר ע"פ הנה מטתו שלשלמה כו' משום דעיקר בנין המל' מהגבורות) ע"פ הנה מטתו שלשלמה כו' משום דעיקר בנין המל' מהגבורות) ובזה עיק' ענין הפרסא שנק' רקיע המבדיל כו' בין מ"ע דמוחי' דז"א בבחי' פנימי' הכלים ובין חיצוניו' הכלי' דנה"י שהמל' מלבשת שזהו ד' רבתי בחי' תנה"י דז"א שמלובש במח' ודבור כו' וכאשר מלובשים במח' שהוא בחי' לאה נק' ד' רבתי ויורדת לדבור שהוא ענין עקבי לאה נכנסי' תוך ראש רחל כידוע בענין מה שעשת' ענוה דלא' עקב לסולית' עשתה יראה שהוא המל' עטרה לראשה ונק' כת' מל' וז"ש עקב ענוה יראת ה' וזהו ענין תמליכהו במל' דתבונה במח' בחי' לאה בו"ק שמקבלת מז"א שהן שמים וארץ כו' ונמשך להיות בבחי' כח הפועל בנפעל במל' דאצי' בבי"ע בו"ק שבדיבור שהוא ענין בשכמל"ו כידוע אך עיקר ענין תמליכהו היינו כמ"ש המלך המרומ' לבדו המתנש' מימות עולם וכמ"ש דוד ארוממך אלהי המלך כו' וידוע שזהו בבחי' כתר מל' שמרומם לבדו ומתנשא על ימות עולם שהן ו"ק דשמים וארץ כו' וזהו תמליכהו בהתנשאו' דבחי' כתר מל' וזהו העטר' דמל' שמקבלת מד' רבתי שבמח' כמ"ש עקב ענוה כו' כנ"ל ונמצא דברו' שם כו' זה הוא בבחי' כתר מל' כמו ויעש דוד שם שהוא שם ומל' דוד מאצי' בבי"ע להיות מלך על עם וכמו שידוע בענין ה' מלך גאות לבש כו' והיינו המלך המתנשא כו' וידוע בע"ח דכתר זה למעלה הוא תמיד בבחי' האצי' וכמו שכתוב לעולם ה' דברך נצב בשמים פירוש דברך עצם כח הדבור העליון שהוא בחי' כתר מל' שדבוק תמיד בחזה דז"א כו' שזהו נק' שמים עליונים ורק בחי' ט"ס דמל' יורדי' למטה מאצי' לבריאה ע"י בקיעת המסך שהמל' בוקע המסך ונעשה ראש לשועלים כו' כידוע (וכמ"ש במ"א בענין ישמעאל בני ברכני אמר יהי רצון מלפניך כו' שזהו כתר דבריאה שאחר המסך וא' יהי רצון מלפניך מכתר