לב, ב

משא"כ בזיווג נשמות למעלה לא יהי' בהו תולדה כזאת רק כמו מ"ש ואת הנפש אשר עשו כו' למעלה ביחודים שזה הי' מצד התלבשות נשמותיהם בגופי' דוקא וגם למעלה באצילות עצמי יש הפרש זה בין זווג גופני דזו"נ להוליד נשמות לזווג רוחני דאו"א כידוע) וזהו פי' הפסוק דעלי באר ענו לה כו' שהן עליות הנשמות שבאו בבחי' ירידה למטה שהן נק' מ"ת שירדו ממ"ע כמו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא מעומק רום לעומק תחת ממש וירידה עצומה כזאת עלייה גדולה להן כמ"ש עלי באר והוא בארה של מרים שעולין הנשמות מצד התקשרות רוחני דשביק כו' בחי' צד"ת להיות שיש בהן יתרון מעלה הרבה במה שהיו בעפר הארץ ונק' מים חיי' כנ"ל ואמנם עדיין אינו מובן למה נק' מי בוכין אשר שעולין למעלה מעלה בבחי' או"ח דווקא שהוא בתגבורת גדולה יותר משהן במקור חוצבם ועוד מ"ש אנן בעינן למהוי קדם מלכא לבד אין זה רק שיעלו למקור חוצבם הראשון בלבד כמו שהיו טרם ירידתן למטה (וכמו הביטו אל צור חוצבתם ואין צור כאלהינו כו' שהיא שרש הציור של הנשמות טרם בואן לאוצר ששמו גוף כו' (ולא למעלה יותר מזה כו' אך הנה יש להקדי' בשרש ענין הזריע' שאנו רואי' שא"א בשום אופן שיהי' צמיח' בתוס' רבוי כ"א שיורקב החטה הזריעה לגמרי והיה כלא וכאין דהיינו ביטול כל גסותה וישותה וגם חיות רוחניות הצמיחה שבה יוכלל בכח הצומח שבארץ ומחמת זה דוקא שיהיה זה כמו בחי' העלאת מ"ן בכח הצומח הרוחני אז יומשך ממנו כח להצמיח ריבוי חטי' וראיה לזה ממה שלא יצמח רק כעין מה שזורעין דוקא שלפי אופן ההעלאה כך ההמשכה (כמו המוליד שיוליד בדומ' להעלא' מ"ן דנוק' כו' ובתנאי שיוקלט הטפה ויוכלל גם רוחניות שבה ברחם הנוק' כנ"ל) וכמו"כ יובן בנשמות עליונות דצד"ע הנזרעים בחומר עפר הגוף כשאב ואם ממשיכי' נפש הטבעיו' בדם ובשר כו' ג"כ יוקלט אור נשמ' זו בחומר הגוף ויכלה בה והיה כלא וכאין כמו קליט' חטה כו' והענין הוא מה שתחי' הנשמה חיי צער מפני חומר הגוף המחשיך וגורע אורה בתכלית בכל תאות עוה"ז עד שנק' רקבון והי' כלא כו' וכענין נבלע ישראל בגוים כו' וכמו וכל חכמתם תתבלע כו' שהטוב נכלל לגמרי ברע דנוגה ולא נודע כו' ואמנם ה"ז כמו הקליטה דחטה בארץ שתצמיח כך קליטת אור הזרוע זה יצמיח והוא במה שיתמרמר הנצוץ הזה ויבכה מצד ההיפוך ובכי' זו מגעת לעומק הענג האלקי יותר ממה שהי' עונג אלקי בתחלה באור זרוע זה וכנראה בחוש שכל העומק של אהבת עצמיות דאב לבנו לא תמצא רק בהפוך כמו בצרות נפשו דוקא כמו המו מעי לו כו' וכן מבן לאב והיינו אהבת בכל מאודך שבלתי מוגבלת שלמעלה מאהבת בכל נפשך דבכל נפשך היינו מצד אור הזרוע לצד"ע הגם שהוא ודאי עצמיות וטבעיות כי משם לוקחה עכ"ז אין ערוך כלל לגבי בכל מאדך כאשר תבכה במר נפשה בקליטתה בחומר גופני כנ"ל לפי שיש כח בעפר הגוף שתחדש לכח הנשמה האלקית ביתר הרבה מכפי מדתה במקור חוצבה ע"י מרירות זו ולכאורה הצער היפך הענג בא במשקל מכוון ממש כידוע בצער דנהר דינור שלפום צערא אגרא להנות מזיו ולא יותר ואנו רואי' בצער הגוף יגיע לעונג הבלתי מוגבל והיינו רק מטעם הנ"ל שיש יתרון מעלה בחומר מבצורה כו' (והיינו דגחין ר"ש ונשיק לעפרא על המאמר דגופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא מבטשין לי' וסליק כו' שע"י ביטוש החומר דווקא יגיע תוס' עילוי לצורה דסוד עמוק הוא מי ימצאנו וכמ"ש במ"א בענין נוח לו כו') (ומ"ש מי יודע עוז אפך כו' למנות ימינו כו' שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה כו' כצל ימינו עלי ארץ במרת נפש בגוף וישמחנו כימות כו' כי לפום צערא אגרא ומה שיש ברבוי גדול יותר מטעם