לב, ג

הנ"ל ע"ז א' יראה אל עבדיך כו' והדרך כו') וזהו הטעם שנק' מי בוכין דווקא כי בבכי' זאת יש עומק העונג מבקירובם בשרשם למעלה ומ"ש קדם מלכא היינו למעלה משרשה הראשון במ"ע כו' וזהו שא' בבכי יבואו דוקא כי בכי' זו למעלה מעונג העצמי שהי' ביום חתונתו ושמחת לבו ביחוד פב"פ במ"ת ובזמן בהמ"ק זהו שא' יצאו מ"ח כו' אל הים הקדמוני כו' (ובשנת ת"ר לחיי נח גברו מעיינות תהום וגם ארובו' השמים כו' דמ"ע ומ"ת שוין וגם לע"ל כתי' והי' אור הלבנה כאור החמה אבל מ"ש א"ח ע"ב כו' היינו כמ"ש ביוסף ברכות אביך כו') ומעתה יובן הכל דמ"ש הלך ילך ובכה נושא משך הזרע היינו אור הזרוע לצד"ע שבוכה על הספק פן ידח ממנו נדח ובכי' זו המשכת י"ג מדה"ר דויבך יוסף הנ"ל ובא יבא ברכה לע"ל שישא אלומותיו [כמ"ש והנה קמה אלומתי כו' שהקציר' ברבוי גדול ורננה ברמשא דוקא לעת הערב לעת צאת השואבות כו' ומ"ש בבכי יבואו היינו עליו' הנשמות שהיו בגלות זמן רב ועולין למעלה מעלה כנ"ל וכמנם בכי' זאת באה מצד הקירוב מן הריחוק העצום שבזה יש עיקר עומק העונג וכמ"ש רשפי' רשפי אש בשלהובא דרחימותא כמ"ש הסבי עיניך מנגדי כו' והו' בזמן הגלו' דוקא שנק' באר מים חיים שחצי' אל כו' וזהו שבשכמל"ו בזמן הגלו' יותר נעל' מבזמן בהמ"ק כנ"ל (בסי' י"ז) ומ"ש השבטים כשם כו' ולא יותר היינו דוקא בזמן בהמ"ק שנא' ששם עלו שבטים ביחוד פב"פ כו' וד"ל:

(כה) והנה ידוע שבאמרו בשכמל"ו אז זמן קבלת מ"ש דוקא כמו שום תשים עליך מלך בקבלת עול דוקא ולכאורה אין זה מובן דהלא מבואר למעלה דבשכמל"ו שרשו יותר עליון מיח"ע עד שיגיע באהבה דבכל מאדך אשר לא הי' זה ביכולת הנשמה גם בעודנה קשורה וכלולה בשרשה כמו למס"נ באחד וא"כ איך יתכן שבבשכמל"ו אינו רק קבלת עול בלבד כו' אך הנה ידוע בענין דחילו ורחימו רחימו ודחילו שנעוץ תחלתן בסופן דהיינו בחי' דחילו עילאה בטול במציאות ממש תלוי בדחילו תתאה שהוא רק קבלת עול מ"ש בלבד וזהו אם אין יראה אין חכמה כו' וכתיב הן יראת ה' היא חכמה וראשית חכמה יראת ה' כידוע ויש להבין הטעם למה יתלה תכלית היראה ובטול פנימי' ביראה וביטול חצוניות דקבלת עול לבד כו' והנה מבואר למעלה (בסי' י"ז) במ"ש אתה הראת לדעת וכו' הראת בחומר וגוף שירידה זו עליי' הוא כנ"ל ומה יהי' הידיע' הרי אינו רק בפעולותיו שנפעל מכח שם אד' ואלקי' בלבד וכמ"ש בזוהר כל ב"נ דלא אשתדל למינדע לי' כו' וכן מ"ש לכבודי בראתיו בגין דישתמודעין לי' הכל בבחי' כח האלקי הפועל בנבראי' כו' וז"ש לדעת כי ה' הוא האלקי' דווקא ולא יותר (וכנ"ל בסי' י"ז) ואיך יכירו במהות ועצמו' יותר מענין פעולותיו שאינו רק בחי' התפשטות שלו ולא עצמותו כלל כמ"ש הודו על ארץ כו' הוד וזיו שם מלכותו לבד כידוע אך הענין הוא כידוע דעיק' התהוו' כל עול' לפי ערכו אינו רק מבחי' מדת מל' דוקא כמ"ש מלכותך מל' כ"ע והוא מדות ההתנשאות כמ"ש וישב ה' מלך כו' ה' מלך גאות לבש כו' וכידוע דמל' דאצילות נעשה ע"י דבריאה ומל' דבריאה כו' עד מל' דעשי' שהוא כח שם א"ד דעשי' להוות כל עולם העשי' מראשו לסופו עד ד"י ודצ"ח גשמיי' כידוע (בע"ח בסופו) דט' גלגלים הגשמיים שרשם מקבלים מחיצוניות הכלי' דט"ס דמל' דמל' דעשי' (מבחי' העיגולי' דעשי' ועיגולי א"א מקיף רגלי היושר שהוא ג"ע דעשי' בקו השוה כו' דבעיגולים העליון משובח מכולם כו') והיינו ענין קבלת מ"ש בבשכמל"ו דוקא לפי שעיקר בשכמל"ו אינו רק בחי'