לב, ד

מדת המל' עד רום המעלות דהיינו עד בחי' מל' דא"ס שלפני הקו כו' שעלה ברצונו הפשוט אנא אמלוך כו' ובכל עולם לפ"ע עד רום המעלות בחי' קבלת עול מלכות של הנבראין שבאותו עולם ממשיכי' לבחי' מל' ע"י ביטול והשתחוואה שלהם להיות מלך על עם כו' עד שגם בחי' מל' דמל' דעשי' נמשך ע"י בחי' ביטול והשתחוואה גשמי' דט' גלגלים הגשמיי' בסיבובם ובלכתם התמידית שזהו ענין השתחוואה שלהם כמ"ש וצבא השמים לך משתחווים (וכמ"ש במ"א בענין שמש בגבעון דום כו' שגלגל השמש בסיבובו אומר שירה וגז' עליו שיפסוק וידום מלומר שירה וממילא עמד וגם שנפש הגלגל פסק מלומר שיר שלו שזהו השתחוואה רוחניות אך ממילא עמד חומר הגלגל (כמו אדם המוד' בשכלו שבמוחו שכורע ראשו כו' וכידוע) ודוקא בשעת סיבובו כשמשתחוה כלפי שכינה שבמערב שזהו כח אלקי המהווה אותו אז יוכל להשפיע למטה דוקא וכמ"ש אני אענה את השמי' והם יענו את הארץ ומבואר במ"א באריכות דגם שהארץ כגרגיר חרדל לגבי כדור השמי' עכ"ז המזלות הקבועי' ברקיע ומתגלגלי' סביב הארץ משפיעי' בבחי' קוין לכל חלקי כדור הארץ וכמאמר אין לך עשב שאין לו מזל המיוחד אליו המשפיע עליו ברוחניות ואומר לו גדל וכך ענין ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחי' כו' בכל חלקי דצח"ם (וכמו מזל מחכים כו') וד"י גשמי' וז"ש והם יענו לשלוח אור שפעם בארץ בכל חלקי דצח"ם בהשגח' פרטי' מאקלים לאקלי' בשינויי' רבי' מאוד וגם במקו' א' כמו חלקה א' תמטר כו' וכמ"ש ומסדר את הכוכבי' במשמרותיה' כו' כרצונו ממש וסידור זה היינו סדר סיבוב הילוך הגלגלי' וכל צבא השמי' שבשעת סיבובם ובלכתם יאמרו שירה ולפי אופן סיבובם כן יהי' אופני שינויי השפע שלהם בארץ וז"ש אני אענה את השמי' כו' שמזלות מקבלי' מבחי' אור האלקי ששורה באופנים ולא יסבו בלכתן עפ"י מאמר האלקי כרצונו והם יענו את הארץ רק לפי אופן שמקבלי' אור שפע האלקי עליהם מלמעל' בשעת בחי' ביטול והשתחוא' שלהם דוק' וד"ל) וכמו הזורק דבר בכח שבהכרח ילך מכח הזריק' בלתי נטי' ימין ושמאל רק כפי כח הזורק שמלובש בדבר הנזרק כך נק' כוכבי לכת כו') והנה בחי' השתחוואה דצבא השמים אינו רק קבלת עול בלבד באמרם שיר כמו הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור וכה"ג הילול זה רק שמקבל מל' שמים באימ' ויראה גדול מאוד וכמ"ש והחיות זעות מחיל כו' שכולם מקבלים עליהם עול מל' באימה (ולכך המלאכים חיים וקיימי' יותר מפני שנא' יראת ה' לחיים וכמ"ש במ"א) וקבלת עול הגם שאינו רק בטול חצוני לבד שהוא הכנעה חיצוניי' בחומ' שלו הרי מגיע בפנימי' הנפש והצורה יותר מבטול הפנימי שבצורה מצד עצמה שהרי מה שהנפש של הגלגל מתבטל הוא רק מצד השג' אלקי' המצומצמת עליו לבד שהוא בבחי' ראי' מקרוב לפי שעור כח אלקי המצומצם בו בערך שפע התהוותו יש מאין שמזה מתפעל בבטול ואוי"ר דהיינו ממה שרואה ומשיג התהוות מציאותו מאלקי' חיים (וכמ"ש במ"א בענין קדוש וברוך דוי"ו דקדוש היינו מה שנמשך כח התהוות חיותו מאין ליש ואין זה רק התפעלות מעצמו ממה שהוא חי מחיות אלקי ולא מעצמו' אלקו' שלמעלה מצמצום התהוות שלו כו') אבל מה שחומר הגלגל משתחווה השתחויות גשמי' אין זה רק קבלת עול הגם שהוא בהכנע' חצוניו' הרי הוא בטול כל מהותו ממש שמגיע לעצמו' אלקו' שלמעלה מצמצום האלקי שמהוה אותו מאין כו' ויובן שרש דבר זה בשרש בחי' המל' שהעיקר הוא הרצון ותענוג למלוכ' שנק' כתר מל' ועד"מ כשמכתירין למלך יבאו השרים