לד, א

כדבור והב' מצד שהמח' נחשבת בחי' העלם העצמו' וכל הכוחות דכח"ב כלולים בה בהעלם ויכולי' להשתנות שינוי גמור גם מרצון לרצון כנראה בחוש שהרצון דמח' משתנה ובדרך כלל נק' הרצון בשם מח' ועכ"פ נבדל הרבה ערך הרצון וענג ושכל ומדות עד דבור שבמח' הגם שהוא הבא לגלוי בדבור אבל לא נגלה עדיין מערך רצון ושכל ומדות דדבור (ולכך רק מבחי' מל' דבריאה נעשה תחלת ענג ורצון שבדבור כנ"ל) ובחי' המדות שבמח' נק' ז"א דבריאה וחו"ב שבה נק' או"א דבריאה (וכתר שבה הוא העונג ורצון שנק' ע"י וא"א דבריאה כו') ועד"ז יובן ג"כ ענין ג"ע דיצי' שהוא פנימית הענג ורצון שבחו"ב שבדבור וג"ע דבריאה הוא בחי' פנימית הענג ורצון שבחו"ב דבריאה כו' (ובחי' כלי' פנימים ואמצעי' וחיצוני' דחב"ד חג"ת כו' דבי"ע הוא בחי' מט"ט דבריאה ומט"ט דיצי' כו' כמ"ש בפי' יהי כבוד) ונמצא כאשר צדיק מושל ביראת אלקי' כו' שמשנה צירוף לצירוף כמו רחב"ד שא' מי שא' לשמן כו' הרי שינוי זה הו' מגיע בשינוי רצון שבמח' דבריא' עד שבא השינוי בצירופי אותיו' דמל' דעשי' בשינוי הטבע דחומץ שנעשה כטבע שמן וכה"ג מצינו בר"י כה"ג שא' יהי רצון מלפניך שיכבשו כו' שהוא שינוי רצון בכתר דבריאה מחל' דאצילות והיינו מ"ש ישמעאל בני ברכני וכמ"ש במ"א וד"ל:

(כז) ולהבין ההפרש בין ג"ע התחתון לג"ע העליון שג"ע התחתון בעשי' וג"ע העליון בבריא' וידוע בפע"ח דממעשה המצות בלא כונה בא לג"ע התחתון ובכונה לג"ע העליון ולכאורה עפ"י הנ"ל בענין קבלת עומ"ש שבמצות יש יתרון מעלה שמגיע לבחי' כתר שבכתר שזהו למעלה גם מבחי' ענג שבחו"ב דבריאה כו' הנה הענין יובן בהקדי' תחלה בכללו' ענין ג' עולמות בי"ע שכללותם נרמז בבשכמל"ו דפי' ברוך הוא מעצמות אא"ס שבמל' דא"ס שנמשך עד מל' דאצילות שנק' שם כמו ויעש דוד שם רק שמל' דא"ס נק' שמו הגדול כו' כידוע וזהו ברוך שם וממל' דאצי' נעש' ע"י דבריא' היינו פי' כבוד ופי' מלכותו הוא במל' דיצי' שבא לגלוי הדבור במהות בפ"ע כמ"ש דברי אשר יצא מפי כו' ולעולם ועד הוא במל' דעשי' כו' ולכאורה זהו פלא גדול דהלא ידוע המאמר דאימא מקננא בכורסייא שהוא עולם הבריאה וז"א מקנן ביצי' ואופן שהוא המל' בעשי' (ואור אבא באצי' והיינו ד' אותיות הויה י' באצילות כו') ואיך יאמר במל' דעשי' שהוא היותר אחרון במדריגה לשון לעולם ועד שזהו מדבר לעתיד דוקא דכתיב וע"י יתיב אזי מלכותי' מל' עלם כו' וכמשמעו' פשט הכתוב דה' ימלוך לעולם ועד כו' שהוא מדבר לע"ל דווקא וכנ"ל בענין ואלה דברי דוד האחרונים דהיינו כשיהי' עליי' למל' ברום המעלות בעצמו' אא"ס ממש וכמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ וכן חפצי בה שכל חפץ עצמותו ממש בה כו' ובכאן א' בהיות בחי' המל' דאצי' בהסתר בג' עולמות בי"ע דהיינו פי' דבשכמל"ו כנ"ל וגם לפי המאמר דבחי' בינה דאצילות שנק' אימא עילאה מקננא בבריאה וז"א דאצי' ביצי' ומל' דאצילות בעשי' הרי בעשי' הוא סוף כל הצמצומים ואיך יאמר בו לשון לעולם ועד וידוע דועד בחילופי אתוון דאחד ממש (וכמשי"ת באורך) ואם מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ"ל א"כ למה א' דאימא בכורסייא כו' אך הנה תחלה יש להבין גופו של המאמר הנ"ל דאימא מקננא בכורסייא כו' בהיות ידוע דג' עולמו' בי"ע כל א' כלול מבי"ע ונק' חב"ד חג"ת נה"י דעשי' בי"ע דעשי' ונמצא בריאה שבעשי' חב"ד דעשי' ויצי' שבעשי' חג"ת דעשי' ועשי' דעשי' נה"י דעשי' וכן ביצי' כלול מבי"ע שהן חב"ד כו' בריאה שביצי' חב"ד דיצי' ויצי'