לד, ד

הנבדל והולך מן השלהבת שאינו דומה למדליק נר מנר עצמו אחר שכבר נבדל ואינו מקבל כלל ממקור חוצבו (וכבריכת מים שנפסקה מן הנה' כמשי"ת] ואין כאן שינוי המהות בכח זה שבהתלבשו' לנשאות האבן באויר יותר מעצם כח היד כלל רק שנבדל ונפסק כניצוץ הנבדל כנ"ל משא"כ בפועל היד עצמו במלאכת דבר שיש בו שינוי המהות מצד עצם העשי' שעושה גשם דבר נפרד ומתפשט בו ממש כמשי"ת בסמוך:

[כח] והנה הדוגמא ממשל זריקת אבן וכה"ג שנק' עשי' דעשי' יובן למעלה בסוף כל עולם העשי' היותר אחרון שמזה יובן בכל עולם עד בחי' עשי' דעשי' דאצילות כנ"ל דהנה מבואר למעלה (באות כה) בענין סיבוב הגלגלי' שזהו השתחואה שלהם ברוחניות כו' ואמנם מה שלא יסבו בלכתן בלי נטיה כלל כו' אין זה מכח עצמה ולא מצד בחירתם עפ"י הרוחניו' דנפש שלהם כאדם ההולך כו' אלא מוכרחים בסיבובם מצד כח האחקי המלובש בהם בבחי' מקיף כמשל כח הזריקה שמלביש לאבן הנזרק שהולך האבן מכח זה רק כפי אופן המוליך בלי נטי' כלל לימין ושמאל כו' ולכך נק' כוכבי לכת כידוע [וראי' ממה שמסדר הכוכבי' במשמרותיהם כרצונו דוקא כמאמר נטל מזל כימה כו' וכן ממה שא' לר"א ב"פ בעית דאיהפכת לעלמא כו' שהוא עונם המזלות כו' כמ"ש למעל'] וזהו הנק' בחי' עשי' דעשי' שנמשך מכח האלקי דהיינו הנק' בחי' מל' שבמל' דעשי' כנ"ל והוא בא בבחי' ריחוק והפסק מעצם כח האלקי שבבחי' עשי' הנק' מל' דעשי' (אך מ"מ אין המשל דומה עם הנמשל שבאבן אין גופו נעשה מכח המוליכו כנ"ל אבל הגלגלי' וכה"ג גופן נעשה ונתהווה יש מאין מכח האלקי הזה הנק' מל' דמל' דעשי' בכלל ובאמת הרי נא' לשון עשי' בפ"מ בשמי' וארץ כמו אף ידי יסדה ארץ וימיני כו' ונק' מעשה ידיו ממש כמו מעשה ידיו של אדם למטב שחס על איבודן מצד שבאו מיגיע כפיו שנמשך כחו בהם כך הקב"ה חס על מעשה ידיו כמ"ש ורחמיו על כל מעשיו ולכך זנם ומפרנס' לכל הברואי' מקרני כו' וכמ"ש גבי ננוה שהוא חס על אדם ובהמה כו' וכן גבי קרי"ס שא' מעשה ידי טובעי' כו'] והענין הוא דבחי' עשי' הנזכ' למעלה הוא בחי' אותיות שנק' דומה כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"כ בתים כו' וכמו שבאותיות הדבור יש בחי' עשי' דעשי' שבו שהוא הבל הקול הנפרד מהפה ויוצא מופרד באויר וסליק למעלה כאבן הנישא באויר כמשי"ת כך באותיות דעשי' יש אותיות שנבדלים מכח הפועל ולא כאותיות החותם שנחקקו מכח הפועל כבר ועומדין לעצמן שאין בהן רק רשימו בעלמא מכח הפועל וחוקק אלא כמו כח כוחו של אדם שנעשה ממש מכמו רק שנק' כח כוחו כו' כמו המניע דבר ע"י אמצעי כלקיחה ע"י דבר אחר כסכין וכף שפועל הסכין והכף לעשות דבר הנבדל ואמנם לא שהסכין וכף בידו אלא מכחו הנבדל עושין דרך הפסקה שנק' כח כוחו כידוע דמלאכים דסוף העשי' נק' שלוחי השפע להביא לידי הגשמה ממש ולא שהן כגרזן ביד החוצב ממש כי הן מקבלים בריחוק והפסק כדמיון הבל קול הנבדל מן הפה כו' ונמצא שזהו כזריקת אבן שמעשה הליכו בא מכח כחו של אדם הזורק אעפ"י שאין גופו נעשה מזה כתנועת הסכין הבא מכח כוחו וכה"ג וד"ל) וזהו הנק' בשם עשי' דעשי' למעלה והוא מ"ש בזהר אתוון אתגניפו כו' ולא שנגלפו בקירוב מכח העצם אלא בבחי' ריחוק והפסק כאבן הנזרק וכמ"ש בס"י נטל צרור מתחת כו' וזרקו (שזהו בחי' דומם דאותיות דעשי' כשנבדלו ונגלפו בבחי' כח כוחו הנ"ל) אלא כמראה הקשת שמקבל ג' גוונין דשמש מרחוק ונק' הארה דהארה כו' כידוע כך אתגליפו אותיו' שנבראו בהן הגלגלים וכה"ג בריחוק מכח האותיות דמל' דעשי' שנק'