לו, א

והוא בחי' חב"ד דעשי' וכמו חכמת לב שבכל מלאכ' כמעש' רוקם וחכמת חרשים וכה"ג דכתיב בבצלאל ואהליאב מלא אותם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש כו' וכל איש כו' אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשות כו' (רק שנק' ח"ת חכמה שבעשי' לבד ולמעלה הוא חכמה שבמל' בשביל בנין העולמות דכתיב בחכמ' יבנה בית כמשי"ת והיינו שא' יודע הי' בצלאל לצרף אותיו' שנבראו בהן שמים וארץ שז"ש מצרף לחכמ' בחי' ח"ת שבדבור ומעשה דוקא שהן צרופי אותיו' שנברא בהן הכל וז"ש חכמת לב בחי' יציר' שבעשי' הוא הלב ומוחין חב"ד שמלובש בזה נק' חכמת לב וכמ"ש אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה גי' ב"ן לדעת לעשות רק בחי' שכל שבעשי' ומפני ששרשו מעשי' שבשכל כנ"ל ע"כ אמר אשר נתן ה' דוקא וכמ"ש חכמת נשים בנתה כו' ח"ע דאתמשך בח"ת כשי"ת והנה באמת גופו של שכל והתחכמות זאת שבמלאכת אומנות היא מדריג' היות' תחתונה שבעצם כח השכל שבמוח כי אין זה רק להשכיל על דבר עשי' שבא בגשם אבל מ"מ ה"ז שפע היותר פנימי' שבעשי' שהרי כל עצם המושכל הרוחני שבמוח שמתחכם בזה כמו שהוא ממש בא ונמשך בפועל ידיו ע"י אמצעות גידי המוח המניעי' התנועה ואע"פ שאין זה אור שכל הרוחני ממש בא בתנועה גשמי' וגם לא ברוחניו' התנועה רק בהעלם מלובש בה עכ"פ כמו המרמז בידו איזה דבר חכמה עמוקה כמו מחוי ליה במחוג ודי לחכימא ברמיזא להבין כל עומק השכל ההוא לתכליתו כמו שהוא במוח הרי כל עצם המושכל מלובש בהעלם בתנועה זו שבאצבע המרמז יותר ממה שמלובש בהעלם השכלת השכל בציור אותיות הכתב בשעה שכותב כל השכל שבמוח כי אין לציור האותיות בעצם שייכו' רק לתנועה הגשמי' ולא לעצם השכל רק בהצטרכות וחיבור כל האותיות והתיבות ישכון שם כללות המושכל בהעלם ולא כמו שהוא ממש משא"כ ברמז שעצם השכל כמו שהו' נרמז ביד כמ"ש במ"א (והטעם הוא כי בג' פרקין דיד הרי האצבעות כשהם בזקיפה למעלה הוא בחי' חב"ד דעשי' בשרשו בעשי' שבשכל שהוא עצם השכל שבמוח השייך לעשי' משא"כ בכתב וציור וכה"ג אין שם רק שכל שבעשי' שכבר הורד משכל שבמוח ובוודאי א"א להעריך מהות ההתחכמות שבמוח טרם שיעשה עם התחכמות שמלובש בעשי' עצמה) ואמנם הנה ודאי יש שרש להתחכמות זו שבעשי' בכח השכל עצמו רק שבכח השכל עצמו נק' עשי' שבשכל דהיינו מה שיש בכח השכל להשכיל ולהתחכם במלאכת אומנו' שבודאי אין ערוך לו לגבי כח המשכיל השכלות עמוקות שנבדלי' מן העשי' וגם להשכיל שכליי' שבמדות למעלה מהשכלת העשי' ועכ"פ יהי' איך שיהי' יש ג' מדריגות בעשי' עשי' דעשי' ויצי' שבעשי' ובריאה שבעשי' שהן ג' מדריגות חב"ד חג"ת ונה"י ובחי' נה"י דעשי' נק' נה"י שבנה"י) וכך יש ג' מדריגות ביצי' ובריא' רק שנה"י דיצי' לא נק' נה"י דנה"י כי עיקר יצי' בחג"ת כידוע ובאמת לפי המבואר למעלה ד' מדריגות הן עשי' דעשי' ועשי' ויצי' ובריאה ובכל עולם יש עשי' דעשי' שהוא נה"י דנה"י שבאותו עולם והוא כח הנבדל וגלוי כח הפועל בנפעל נק' עשי' עצמה ובחי' המדות שבלב המאירי' בעשי' זו נק' יצי' שבעשי' והוא דבור שבעשי' ובחי' התחכמות פנימי' שבעשי' נק' חב"ד דעשי' הוא בריאה שבעשי' ודלא כדלעיל בססי' כ"ט) ומעתה יש להבין הנמשל מכל הנ"ל בג' מדריגות דעשי' דהנה כתי' מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמ' עשיתי הרי כללות כל עולם העשי' הוא בחכמ' דוקא שהוא היותר פנימי' שבעשי' כנ"ל במדריגה הג' בחי' בריאה שבעשי' כמשל התחכמות האומן בעיון כל פנימי' השכל ומחשבה עמוקה כו' כמ"ש