לו, ד

כלי המבטא כידוע והפה כללותו כללות כל אותיו' הדבור בא לגלוי בפועל כמ"ש מי שם פה לאדם ונק' גם הוא עשי' שבדבור בכללות משא"כ הצרופי אותיות רוחניים שבאין בפה וה' מוצאות הוא עצם הדבור כמו שהוא בא בגלוי ממקורו ברוחניו' הנפש המדברת שנק' רוח ממללא (כגלוי כח הפועל בעשי' בפ"מ הנ"ל) ומה שמעקימת שפתיו דפה יוצא נבדל לחוץ נק' עשי' דעשי' שבדבור (כזריקת אבן כנ"ל והיינו מה שאות א' מאותיו' המוצאות נבדל ויוצא מן הפה ולחוץ כו' ונמצא צרופי אותיו' הרוחניי' שבאין בכלי המוצאות נק' יצי' שבדבו' ובחי' בריאה שבדבור הוא טרם שנק' רוח ממללא בכלי המבטא והוא בחי' אותיו' הדבור שבנפש שהוא היותר פנימי שנק' רוח ממללא מצד העצם ונק' בשם בחי' מדבר נפש המדברת כו' שהוא בחי' חכמה שבנפש המדברת וכמ"ש ויהי האדם לנפש חיה ותרגומו לרוח ממללא והיינו כשנשלם כח החכמ' השייך לדבור כמו בתנוק בן ב' שנים כידוע דאבא יסד ברתא כו' ומשם נמשך החכ' והשכל שבאותיו' הדבור בגלוי וכידוע בענין מצרף לחכ' כו' והוא בחי' ג"ר דדבור שהוא בחי' ג"ר דיצי' למעלה וע"ד הנ"ל בשכל שבעשי' ששרשו מעשי' שבשכל כו' כך חכמ' ושכל שבדבור בגלוי שרשו מחכ' שבנפש הרוחניו' המדברת שזהו מבחי' אחרונה שבחכ' ונק' עשי' שבחכ' דרוח ממלא כשיכול לפעול צרופים בדבור כו' וע"ד דוגמא כשישכיל איזה שכל במוחו ולא יוכל להביאו בכלי הדבו' לבד הרי לא נשלם עדיין כח עשי' שבחכ' ששייך לדבור לצרף הצרופי' אעפ"י שמבין לעצמו כו' וע"ד הנ"ל בענין החכ' דעשי' שע"ז א' כולם בחכ' עשית שח"ע נמשך בח"ת כמשל הנ"ל כך בחכמ' דדבור הוא שנמשך מבחי' אחרונה שבחכ' שבעצם שנק' חכ' שבראש וז"ש חכמות בחוץ כו' וזהו עיקר ומקור לחכ' שבעשי' (והוא ע"ד הנ"ל בענין ואהיה אצלו אמון כו' שזהו דוקא בדבור דתורה כמ"ש ואשים דברי בפיך כו' ואורייתא מח"ע נפקת לגלוי בדבור דוקא והן יו"ד הדברות שהן שרש לי' מאמרות ומ"ש וידבר אלקי' כו' בא מחכמתו העצמי' דוקא ויורד ונמשך למדו' שבדבור שנק' יצי' שבדבור בהתחלקו' חו"ג בדבור כמ"ש מלך במשפט כו' וד"ל) וזהו שארז"ל י"ב שעות הוי היום ג"ש יושב ועוסק בתורה כו' שהוא בחי' חב"ד וחג"ת נה"י שבדבו' בחי' חב"ד עוסק בתור' בדבו' דוק' ויושב ודן בחי' המדות שבדבור דבר מלך כו' ויושב וזן כו' שמציה בדבו' לעשות כך וכך שנק' עשי' נה"י בדבו' כמשי"ת ומזה ממילא בא כדוגמא זו בג' מדריגות בבחי' י"ס דעשי' חב"ד וחג"ת כו' עד שנעשה למטה מטה בפ"מ וד"ל): והנה עדיין יש להבין איך ימצא ג' מדריגות דבי"ע שהן מחשבה דו"מ בדבור עצמו דלפי הנ"ל מקור מוצא הדבור בנפש לא נק' מח' שבדבור רק עצם כח הדבור כו' אך הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין הדבור שיש בו ב' מדריגו' חומ' וצורה חומ' הדבור הוא הבל הקול שבכל אות ואות מאותיו' דה' מוצאות הפה ושרשו נמשך מהבל הלב המורכב מאמ"ר רוחני' בלב ובוקע ויוצא דרך הגרון ונחלק לה' מוצאות אחה"ע מהגרון כו' וזהו נק' קול ודבור בכלל והקול פשוט כולל כל קולות פרטיי' שבכל אות ואות מכ"ב אותיו' הדבור ובחי' הצורה שבדבור הוא השכל ומדות שבדבור ונק' מח' ודבור שבדבור שהמח' שבדבור היא כלי השכל שבדבו' ודבור שבדבור הוא כלי המדות חו"ג שנמשך מאמ"ר שבלב ועשי' שבדבו' הוא הקול מורגש שבדבו' ונמצ' הבל הלב שבא בדבור נק' יצי' שבדבו' וקול הבל הפה נק' עשי' שבדבור (ובזה יובן דקול ודבור יש קול שלמעלה מדבור וקול שלמטה מן הדבור ומ"ש בזוהר קול ודבור נק' כלל ופרט בב' אופנים הוא א' קול מקור הדבור שבה' מוצאות שנק' כלל והדבור